וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהוָ֔ה וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
רבנו בחיי
וראוי להאיר עיני הלב בארבע תיבות הללו הרומזות שהתורה נתנה בשם המיוחד. וכבר ידעת כי כל אנכי האמור בהקב"ה תרגם אונקלוס מימרי חוץ מזה. והזכיר שני שמות מדת הרחמים ומדת הדין שהמצוה הזאת יקראוה רבותינו ז"ל קבלת מלכות שמים, והמדות האלו הלא הם מדות המלך כנגד העם כי המלך יצטרך להעמיד הארץ במשפט שנאמר (משלי כ״ט:ד׳) מלך במשפט יעמיד ארץ ויצטרך גם כן שיתנהג עמהם בחסד וכענין שכתוב (שם כ) חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו, ואמר, אשר הוצאתיך מארץ מצרים. כדי לתת מופת על אלהותו וקבלת מלכותו מכל מה שראו בעיניהם והם יכולים להעיד עליו, והכונה לומר חייבין אתם לי שתקבלו אלהותי עליכם ממה שראיתם בעיניכם האותות והמופתים הנכללים ביציאת מצרים. ומפני זה לא אמר אשר בראתי השמים והארץ כי לא ראו זה בעיניהם, ורצה להביא להם ראיה על האלהות ממה שראו הם בעצמם בעיניהם. ועוד כי ההוצאה מארץ מצרים כוללת בריאת עולם שהנסים הנמשכים אחר ההוצאה ההיא רבים וממה שנשתנה הטבע בהם יתבאר מזה חדוש העולם כי עם הקדמות לא ישתנה דבר מטבעו כלל, ומפני זה אמר אשר הוצאתיך כי בודאי היתה ההוצאה מורה על החדוש ועל ההשגחה ועל היכולת שתקבלו עליכם אלהותי ומלכותי ושאהיה אלהים לכם ואדון עליכם ושתעבדוני אתם ותהיו עבדים לי כשם שהוצאתי אתכם מבית עבדים מבית המצריים שהייתם עבדים להם. או יאמר מבית עבדים שהאדונים שלכם היו עבדים שהרי המצריים בני חם הם שנאמר (בראשית י׳:ו׳) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, ואתם עבדים להם, או יהיה לשון עבדים שם דבר וכאלו אמר מבית עבדות וכמוהו (שם ט) עבד עבדים יהיה לאחיו, שפירוש עבד לעבדות עולם, ואפשר לפרש עוד מבית עבדים מבית המזלות שהם עבדים לי וקרא את המזלות עבדים לפי שהם מלכים למה שלמטה מהם שהם ממונים עליהם ועבדים למה שלמעלה מהם, וירמוז כי היו ישראל ראוין לשהות עוד במצרים לפי משפטי הכוכבים והמזלות לולא ה' שהיה לנו שהשפיל הכח ההוא והוציאם בדרך הנס וזהו שכתוב (דברים ד׳:כ׳) ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים לא אמר ממצרים מכור הברזל כי המשיל כח של מצרים אשר למעלה לכור הברזל שהיו ישראל ראוים שיותכו בו כברזל המותך בתוך כור, ואמר הכתוב כי הקב"ה הוציאם תחלה מאותו כור הברזל ואחר כך ממצרים זהו מכור הברזל ממצרים.
מגלה עמוקות
בדרך השכל. בספר מורה נבוכים יש ג' דעות בהשגחה עז"א במזמור צ"ד (תהלים צד) אל נקמות ד' נגד הכת האומרים (יחזקאל ח) עזב ד' את הארץ לגמרי השמים שמים לד' אבל למטה מגלגל הירח אין שום השגחה כלל אמר אל נקמות ד'. נגד כת שאומרים שגם למטה מגלגל יש השגחה בכלל ולא בפרט אמר אל נקמות הופיע נגד ב' דעות אלו אמרו במ"ר פ' הנ"ל אר"י משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת אמר תאמר שהבירה בלא מנהיגו הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני בעל העולם. שעד היום הי' חושב שעל השמים כבודו לבד (חבקוק ג) כסה השמים הודו ובעליונים משגיח ולא בתחתונים כמ"ש בפ' חיי שרה אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ר"ל באותו הפעם כשלקח אותו מבית אביו לא היה רק אלקי שמים לבד אבל אח"כ מעשה אלקי השמים ואלקי הארץ ממקום העליונים ירד למקום התחתונים כשאמר יעקב (בראשית כח) אכן יש ד' במקו' הזה שגם למטה יש השגח' ידע בבירור רק שעל כל פרט ופרט עדיין לא ידע ז"ש ואנכי לא ידעתי שישגיח על כל פרט ופרט ז"ש בעל המשל ממקום למקום ז"ש הקב"ה אני הוא בעל הבירה ר"ל מה שחשבת שבירה זו בלא מנהיג (תהלים קיג) כי רם על גוים ד' אני הוא והציץ עליו וראה אז שגם יש השגחה על כל פרט ופרט שהרי עליו לבדו יש הנהגה כמ"ש לך לך מאיצטיגנונא שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד ואעשך שם לגוי גדול (שיר ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה במדרש דרש על אברהם בדרך הפשט על שרה שהיא קטנה אצל נחור אבי מלכה ואבי יסכה הרי שמלכה הית' גדולה מיסכ' ולקח אברהם הגדול ליסכה הקטנה מזה למדו שהיתה סוכה ברה"ק על שלקח קטנה ושדים אין לה אפי' עיקר ולד אין לה גם שדים צומקות כדרך עקרה וטומטמין וברו"הק סכ"ה שיהי' לה ולד לכן לקחה אברהם. גם טעם ותהי שרי עקרה ר"ל עבור שנקראת שרי ביוד שהוא אות של עולם הבא שנברא בי' ולכן היתה בזה העולם רק אין לה ולד למטה אבל למעלה נשמת של הצדיקים יש לה זש"ה (שם) אחות לנו קטנה ר"ל עבור אות יוד שהיא קטנה מכל אותיות עבור זה ושדים אין לה שלא היתה יכולה להוליד בנים לזה העולם ומה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ר"ל שיתן להעיקר מטרון שהוא אות ה' וקרי כאן ביום שידובר ב"ה ז"ש (רות א) ורו"ת דבקה ב"ה ודרז"ל ורות דבקה בה ונתגיירה לקיים תור"ה ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהולידו זרע בשעה שקול התור נשמע בארצינו הוא אות ה' בהגיע תור אסתר בת אביחיל כי אבא יסד ברתא (משלי ג) ד' בחכמה יסד ארץ אז נקרא אברהם אב המון ואברם יקרא אברהם בה' נשלם א בו שם של מ"ה ז"ש בראשי' טו) ד' אלקים מה תתן לי ר"ל שם של מה תתן לי והטעם שאני מבקש שם של מ"ה מ"ה יעשה לי אדם ר"ל שם של מה והוא שם של אדם תפארת אדם לשבת בית (ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי וגו') אות ה' שיתנו לו לאברהם להקרא בשם אברהם בזה יהי' לו ה' ויהי' לו מ"ש (בראשית מז) ה"א לכם זרע תולדות שמים וארץ בהבראם באברהם ז"ש מ"ה נעשה לאחותינו אין לה אות ה'הם שדים בסוד (במדבר יח) אל ד"ד ומי ד"ד שם של אלקים נחלק לב' דדים אל מימין מי משמאל ה' באמצע (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה בשני תיבות אלו סוד גאולה אחרונה ע"פ חשבון זוהר חדש בפ' וישב לחשבון רד"ו שנה ובזה הגלות שבע פעמים רד"ו הרי אלף ת"ע שבק לאלפא קמא ונשאר (תהלים קיט) עת לעשות לד' כשהפרו תורה זכו יהי' בעתה ומתחילת הבריאה הקב"ה מגיד מראשית אחרית יהיה או"ר ויה"י אור והוא חשבון שהיה ישראל במצרים ארבע מאות ושלשים שנה ואח"כ (שמות טז) מ"ם שנה במדבר עד בואם אל ארץ נושבת (דברים יב) אל המנוחה ואל הנחלה וז"ש (דברים ד ויוציאם מכור הברזל "כור "הברזל עולה ת"ע ז"ש (שמות ג) ואני ידעתי כי לא יתן אתכ' "מלך "מצרי' לעלות שלא השלימו וז"ש (בראשי' לז) וישלחהו "מעמק "חברון עצה העמוקה הקבור בחברון שהוא אברהם הקבור שם שרצה לתקן קלקול של א"ה שחטא בשם הויה אבא וקלקול של הבל שחטא בשם אהי"ה אימא וראיה שהוצרך אברהם לתקן חטא של הבל לבד הנפש אשר תיקן אברהם בגלגולו נפשו של אד"ה בענין ע"ז קלקל א"ה וקיים בנפשו (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש ושיבר צלמי אביו ויצא ממנו פסולת ישמעאל שהיה מצחק בע"ז ולכן נקרא אדם גדול בענקים הוצרך לתקן ג"כ חטא הבל כמ"ש הקב"ה (בראשית יב) קום "התהלך "בארץ "לארכה ר"ת ה"בל לכן הי' אברהם (בראשית יב) הלוך ונסוע הנגבה גושפנקא דאקשרו ביה שמיא וארעא (בראשית א) את השמים ואת הארץ שהוא ר"ת של שם אהי"ה א"ה ושני אותיות אחרונות ר"ת של שם הויה ו"ה כי בזה החשבון שהיו ישראל בכור הברזל תקנו שני שמות אלו אבא ואמא הויה ואהי"ה שהוא סוד זוכר חסדי אבות ע"ב קס"א שהוא מילוי הויה ואהי"ה ביודין שהוא מוטל על אבות העולם לתקן ואבות תקנו "רגל המרכבה שהוא ע"ב קס"א לכן אמר (בראשית יב) את הנפש אשר עשו על רבים קאמר ר"ל שתיקן הנפש אשר עשו אבא וברא שהוא אדם והבל בחרון אפו של עולם הוצרך אברהם לתקן. והנה ידוע י"פ הויה עולה חברן י"פ אהי"ה עולה עמק וז"ש (בראשית לז) וישלחהו מעמק חברן לתקן ב' שמהן אלו שניהם יחד עלו (תהלים קב) כי עת לחננה כי בא מועד של גאולה כבר בא מאחר שהיה עת שנה בגלות אז עת רצון. והנה תיקן הוי"ה אהי"ה הוא נרמז (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה ב' שמות אלו בגי' מה אד"ענוטריקון אלף ד' מאות עין אז ארישנה לכל עשר אומות קני וקניזי וקדמוני שהראה לו הקב"ה אח"כ לכל ד' מלכיות גם גלות מצרים הראה לו כי מן גלות מצרים נודע זה הגלות האחרון שהראה לו אח"כ שירד העי"ט על הפגרים (בראשית טו) ודור הרביעי ישובו הנה ר"ל גלות מצרים לא יהיה רק עד דור רביעי ולא יותר כי לא היו שם רק דור שהוא רד"ו אח"כ ישובו אבל גלות אחרון אמר (שם) כ שלם עון אמורי הוא עשו (וד' אמר המכסה אני מאברהם ר"ת "הפלגה "אנוש "מבול) ודור הרביעי ישובו הנה אנשי סדום הוא דור רביעי שכל אלו הדורות תקנו זרע של אברהם ע"כ הוצרך הקב"ה להודיע שיקבל עליו שכר כולם ויסכים בכליון שלהם ולתקן אח"כ הדורות ההם והוא אב המון גוים:
אבן עזרא
וטעם מבית עבדים, שהיו מעבידים אותם כאילו היו עבדיהם, ובמקום אחר אמר מכור הברזל (דבר' ד כ) כי המצריים חזקו עליהם, והשם הוציאם בחזק יד מהחזקים: