פרשנות מצטטת על דברים ד:ל

נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי שֶׁהֵקִים עוּלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה (שמואל ב כג, א). יש להקשות היכא רמיז תשובה בפסוק 'הֻקַם עָל'? ונראה לי בס"ד כי התשובה נרמזה בתורה בפסוק וְשַׁבְתָּ עַד הֳ' אֱלֹקֶיךָ (דברים ד, ל) כי דרשו רבותינו ז"ל (יומא פו.) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד דכתיב שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד הֳ' אֱלֹקֶיךָ (הושע יד, ב) וכן במה שנאמר וְשַׁבְתָּ עַד הֳ' אֱלֹקֶיךָ. נמצא רמוזה בתיבות עַד הֳ' שמורה עד כסא הכבוד ומספר עַד הֳ' [100] עולה מספר עָל [100] ולכן אומרו 'הֻקַם עָל' היינו התשובה ונרמז המספר של עַד הֳ' בשתי אותיות 'עָל' כי אותיות 'עָל' הם ראשי תיבות 'עין לב' ואמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי ברכות א, ה') עינא ולבא תרי סרסורי דעבירה העין רואה ולב חומד ולכן עיקר תיקון התשובה בשני אברים אלו 'עין לב' שהם ראשי תיבות 'עָל'.
גם אמר הוקם על, תיבת 'הוקם' בהפוך אתוון 'מקוה' כי בתשובה כתיב מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הֳ' (ירמיהו יז, יג) מה מקוה מטהר את האדם גם הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל בתשובה שעושין ולכך עשרת ימי תשובה הם ר"מ שעות כמנין שיעור מקוהשהוא ר"מ [240] קבין וכמו שאמרו המפרשים ז"ל ולזה אמר 'הוקם על' ודו"ק.

והותירך ה' בכל מעשה ידיך, זהו על ימות מלך המשיח כמו שאז"ל אין בין העוה"ז לזמן מלך המשיח אלא שעבוד, שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, וזהו סברת הרמב"ם ז"ל, זהו ואתה תשוב ושמעת, על כרחך, אבל בסוף הימים תשמע בקול ה' וגו', כי תשוב אל ה' שתשוב הנשמה לנרתקה לעוה"ב. ושלש תשובות נאמרו כאן, שאמר ושבת עד ה', ואמר ואתה תשוב, ואמר כי תשוב, רמז כאן ג' מיני תשובה, יש מי ששב בזמן הבחרות בזמן שהדם רותח והיצר תוקפו, זו תשובה המעולה שאין למעלה הימנה, שודאי זה הכיר בוראו ומאהבתו גבר על יצרו, זה ודאי הזדונות נעשות לו כזכיות, שידע שחטא ליצרו ומחמת הבושה נתבייש מה' והוא שב אליו בכל לבו, נמצא שהחטא הוא שהשיבו ומחמתו הוא שב, א"כ ראוי שאותם חטאים ששב מחמתן שיחשבו לו כזכיות, ואע"פ שכתוב אחר בצר לך שנראה מחמת צרה הוא שב אין זה אלא קצת התעוררות, שהרי הוא אומר אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך, והארכנו בזה פרשת ואתחנן פסוק בצר לך עיין שם. ועל אלו ארז"ל במקום שבעלי תשובה וכו', אלו נקראין בעלי תשובה, כמו הבעל שגובר על אשתו. יש תשובה אחרת והוא השב מחמת צרות רבות שבאו עליו עד ששב, וזו גם כן נקראת תשובה, כמו שאמר בזוהר ע"ש, וכתבתיו פרשת ואתחנן. הרי אע"פ ששב ע"י יסורין שמיסרו, מכל מקום נקרא בעל תשובה ומקבל תשובתו, וכל זה בעודו בבחרותו, ועל זה אמר ואתה תשוב, תשוב בעל כרחך כמ"ש, ועל זה אמר תשב אנוש עד דכא עד שידוכא על ידי יסורין. ויש תשובה אחרת, זה השב בימי הזקנה מחמת שתשש כחו והגיע קצו ושמע קול תרועת המיתה, אז שב אל הקב"ה בכל כחו, והקב"ה מקבל תשובתו, זהו כי תשמע בקול ה', שהוא קול הכרוז שהגיע בראותו חלישות כחו ואז תקבל עליך לשמור מצותיו, כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך, נקראת גם כן תשובה, לפי שודאי אותו עת הוא שב בכל לבבו ובכל נפשו:

עתה עם לבבי לכרות ברית. ובזה יחדש גם ה' בריתו הקודם, כמ"ש (דברים ד, ל) בצר לך ומצאוך וכו' ושבת וכו':

וינחם כרב חסדיו. מתוך הקץ בשמעו הושיענו וגו' אף משה כללם בפסוק אחד בצר לך ומצאוך וגו' (דברים ד׳:ל׳):