אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֻֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃
רש"י
מבצרה. אמרו רבותינו שתי טעיות עתיד שר של שעיר לטעות כסבור הוא שבצרה היא בצר במדבר שהיתה עיר מקלט, וטועה משום שאין קולטת אלא שוגג והוא הרג את ישראל מזיד, ועוד יש מדרש אגדה על שהספיקה בצרה מלך לשעיר במות מלכה הראשון וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה ובצרה ממואב היא כענין שנא' על קריות ועל בצרה:
אור החיים
וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי יֵשׁ יוֹם לָאֵל אָיוֹם לָבֹא בְּמִשְׁפָּט עִם הַסּוֹבְבִים אֶת הַדָּבָר לְמִיתַת הַצַּדִּיקִים וּגְאוֹנֵי עוֹלָם לְהִשְׁתַּלֵּם מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר הֵם הָרְשָׁעִים הַקּוֹצִים אֶת כָּל אֲשֶׁר הָרְגוּ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק,א) כִּי ה׳ יִתֵּן כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לִסְבֹּל שִׁעוּר הַמַּגִּיעַ לָהֶם בְּחֶטְאָם, אוֹי לָרָשָׁע רַע לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת כַּמָּה יִסְבֹּל בְּעַד קִלְקוּלוֹ. וְתִמְצָא (בראשית רבה סג,י) שֶׁהַצַּדִּיקִים כְּשֶׁהָיוּ בְּנֵיהֶם מַגִּיעִים לִכְלַל שָׁנִים שֶׁאֵינָם נִלְכָּדִים בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, הָיוּ שְׂמֵחִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁפְּטָרָם מֵעֹנֶשׁ זֶה, הֲרֵי כִּי יַעֲנִישׁ ה׳ לַגּוֹרֵם עֹנֶשׁ בִּשְׁבִילוֹ לַזּוּלַת, וּבֶאֱמֶת כִּי יֶחֱרַד אֱנוֹשׁ וִיכַבֶּה שַׁלְהֶבֶת יִצְרוֹ הַמַּחֲטִיא אוֹתוֹ בְּאֵשׁ הַמִּשְׁפָּט בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לְבָבוֹ נַהֲרוֹת הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר יַגִּיעוּהוּ עַל כַּמָּה נְפָשׁוֹת קְטַנִּים וּגְדוֹלִים אֵין קֵץ שֶׁכֻּלָּם הוּא הָרַצְחָן הַגָּדוֹל לָהֶם בְּאֶמְצָעוּת תַּאֲוָתוֹ הַסְּרוּחָה. וְהִנֵּה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מ,ב) לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְכוּ׳, עָשָׂה עֲבֵרָה אַחַת אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְחוֹבָה, וְדַם כָּל הָעוֹלָם וְדַם זַרְעִיּוֹתֵיהֶם עַל צַוָּארוֹ וְעַל נַפְשׁוֹ עֲמוּסִים, וְיִסְבֹּל מַר הַמָּוֶת בְּעַד כָּל נֶפֶשׁ אַחַת מֵהֶם, וּבְכָל צָרָתָם לוֹ צָר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, וְהוּא אָמְרוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם וְגוֹ׳, טַעַם כֶּפֶל שַׁלֵּם וְגוֹ׳ הַמַּבְעִיר וְגוֹ׳ כָּאן רָמַז הַכָּתוּב כִּי לֹא לָאִישׁ הָרָשָׁע לְבַד יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפַּט הַתַּשְׁלוּמִין אֶלָּא גַּם לְהַמַּחֲטִיאוֹ, וְהוּא יֵצֶר הָרַע בְּחִינָה הַמַּחֲטִיאָתוֹ, כִּי גַּם לוֹ מִשְׁפָּט חָרוּץ בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד עָלָיו בַּעֲשׂוֹת בּוֹ ה׳ דִּין, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב,א) שֶׁמְּבִיאוֹ ה׳ וְשׁוֹחֲטוֹ, וְלֹא יִמָּלֵט בְּבָרְחוֹ לְבָצְרָה וַאֲפִילוּ לְבֶצֶר (מכות יב,א) כִּי מֵזִיד הוּא, וּמֶלֶךְ הַמִּשְׁפָּט יִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק לְהִשְׁתַּלֵּם מִמֶּנּוּ וְנִשְׂגָּב ה׳ לְבַדּוֹ. וּבְקַמָּא (בבא קמא ס,א) רָמְזוּ בְּאֹפֶן אַחֵר.
רש"י
וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה נָתְנוּ בִּימֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד מג): אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְגוֹ'.