וְהָיָ֞ה כִּ֥י יְבִיאֲךָ֣ ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָ֣תֶת לָ֑ךְ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וְטֹבֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר לֹא־בָנִֽיתָ׃
עץ יוסף
אין ל' פני אלא שלותן של רשעים כו'. ומכונה בל' פנים להיותו בעוה"ז שהוא לפנים ומוקדם. לעומת עוה"ב שהוא באחרית הימים. וכינוי פני מורה על הפועל כלו' הפנים שאני נותן לרשעים. וכן אחורי על השכר שאני נותן. וכן כינוי אל פניו רומז למהירות וקדימת הפרעון בחייו של רשע. וכפרש"י שם בחייו משלם לו גמולו. וכמפורש בקרא לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו (דברים ו' י'):
דעת זקנים
לא מרבכם. רשב"ם היה מחבר זה הפסוק ופסוק ראשון דוהיה ומפרש הכי לא מרבכם חשק ה' בכם כי אם מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה. וא"ת כיון שלא חשק בנו כי אם מכח תוקף השבועה א"כ למה נטרח לקיים מצותיו לכך כתיב וידעת כי ה' אלהיך הוא אלהי האלהים וגו' שומר הברית ממתין ברית השבועה והחסד עד שימצא אוהביו ושומרי מצותיו לאלף דור כלומר עד אלף דור הוא ממתין עד שימצ' דור כשר שומרי המצות לקבל שכר השבועה אשר נשבע לאבותינו:
פירוש מהרז״ו
כי לא תעבור. וגו' וצו את יהושע וגו' כי הוא יעבור ולא אני וכן דברים ו' כי יביאך ולא אני וכן דברים י"א הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ולא אני וכן מ"ש כאן אתה עובר ולא אני ואם היה אהבתם אותו באמת ובשלמות היו מתעוררים מעצמם לבקש רחמים עליו וגם בעבור טובת עצמם ומאחר שלא עשו כן מעצמם א"כ לא יועיל גם אם יאמר להם בפירוש וזה הכוונה במשל ובנמשל: