פרשנות מצטטת על דברים ז:ח

מבית עבדים. מִבֵּית פַּרְעֹה שֶׁהֱיִיתֶם עֲבָדִים לוֹ, אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִבֵּית עֲבָדִים שֶׁהָיוּ עֲבָדִים לַעֲבָדִים? תַּ"לֹ וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם (דברים ז'), אֱמֹר מֵעַתָּה עֲבָדִים לַמֶּלֶךְ הָיוּ וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים (מכילתא):

לקדושים אשר בארץ המה כלומ׳ בעבור הקדושים שכבר מתו והם בארץ אתה עושה אותה לי ורומז אל האבות כמאמ׳ זכור לאברהם וגו׳ (שמות לב יג) וכן רק באבותיך חשק וגו׳ (דברים י טו) וכן משמרו את השבועה (שם ז ח) ואדירי סמוך במקום מוכרת כמו חלוני שקופי׳ אטומים (מ״א ו ד) נטעי נעמנים (ישע׳ יז י) כלומ׳ בשביל אותם הקדושים והאדירים והם שכל חפצי ומעיני בהם להדמות להם כפי יכלתי.

את השבעה. במסורת הדפוס ג' חסר וכו' דין חד מינייהו ושארא בשאר קריא ולא חשיב בהדייהו את השבעה אשר נשבע דסוף ואתחנן מכלל דההוא מלא כתיב ולא היא דחסר כתיב. והעיקר כמו שמסר הרמ"ה ז"ל זה לשונו והקמתי את השבעה חסר וא"ו כתיב וכל לישנא באורייתא דכותיה חסר בכל נוסחי דיקי ושיתא כתיב בלישנא תרין מנהון השבעה וסימן והקמתי את השבעה. את השבעה אשר נשבע. ותרין בשבעה סימן לכל אשר יבטא האדם בשבעה או אסרה אסר על נפשה בשבעה. וחד לשבעה לאלה ולשבעה דסוטה. וחד שבעה גרידתא או השבע שבעה וכולהון חסרים ואית דמסר עלי' תלתא חסרים תרין בשבעה וחד שבעה ושבושא הוא דאי בלישנא קא מסיר שיתא הוו דאי בשבעה קא מסיר תרין הוא דהוו:

מדעתי כי קשה אתה. מאשר ידעתי אותך כי קשה אתה ואם יבא הנס ולא הגדתיו תחלה תאמר עצבי עשאם ולא מאת הקב"ה הם לפיכך אגיד לך מאז בטר' תבא וגו', מדעתי מ"ם זו משמשת נתינת טעם כמו לפי שידעתי ודוגמתו כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה (דברים ז׳:ח׳):