פרשנות מצטטת על דברים ז:י

וְזֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (יג ב): מָשָׁל לְרוֹפֵא שֶׁנִּכְנַס לְבַקֵּר שְׁנֵי חוֹלִים כוּ׳, כָּךְ הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא כְּיֶרֶק עֵשֶׂב הִתִּיר לָהֶם אֶת הַכֹּל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא צִוָּה לָהֶם ״זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ״. וְאוּלַי מִטַּעַם זֶה אָמַר ״זֹאת הַחַיָּה״ אַף עַל פִּי שֶׁמְּסַיֵּם בִּבְהֵמָה, מִכָּל מָקוֹם הִתְחִיל בְּחַיָּה לוֹמַר שֶׁכָּל הַרְחָקוֹת אֵלּוּ הֵם לְצֹרֶךְ הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּקְרֵאת חַיָּה. הִנֵּה מִדְרָשׁ זֶה מַסְכִּים מִכָּל צַד לִדְבָרֵינוּ, דְּאִם לֹא כֵן מַה רָאָה עַל כָּכָה לִתֵּן טַעַם עַל מִצְוָה זוֹ לָמָּה לֹא נִתְּנָה לָאֻמּוֹת יוֹתֵר מֵעַל כָּל מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁרָצָה לְתָרֵץ יִתּוּר לָשׁוֹן שֶׁל ״אֲלֵיהֶם״, שֶׁבָּא לְמַעֵט הָאֻמּוֹת, וְלוֹמַר לְךָ שֶׁמִּסְתָּמָא אֵין שׁוּם גּוֹי רוֹצֶה לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה אִם לֹא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹעֶלֶת גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי עַל כָּל פָּנִים אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ז י): ״וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ הָאֻמּוֹת לַחְשֹׁב שֶׁטַּעַם אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת לְשֵׁם בְּרִיאוּת הַגּוּפוֹת וְיִרְצוּ גַּם הֵמָּה לְהִתְנַהֵג עַל פִּי הָרְפוּאָה, עַל כֵּן אָמַר לְשׁוֹן ״אֲלֵיהֶם״, לוֹמַר לְךָ, דַּוְקָא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בְּמִצְוָה זוֹ, אֲבָל לָאֻמּוֹת אֵין תּוֹעֶלֶת בִּשְׁמִירַת מִצְוָה זוֹ כִּי בְּלָאו הָכֵי אֵינָן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מיום שחרב בית המקדש - תימה דהוה מצי למימר דאף בזמן שבית המקדש קיים כי עובדא דשמעון בן שטח א"נ שלא בעדים והתראה כדאמר במכות (דף י:) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע בב' בני אדם שהרגו אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד הקב"ה מזמינן לפונדק וי"ל דנקט משחרב בית המקדש משום דאז בטלי דיני נפשות לגמרי וא"ת והא אכתי הוו מצי למינקט מ' שנה קודם חורבן הבית כדאמר בפרק היו בודקין (לקמן סנהדרין דף מא.) שגלתה סנהדרי וישבה לה בחנות ואמר שלא דנו דיני נפשות וי"ל מ"מ כשהיו רואים צורך שעה היו חוזרין ללשכת הגזית כי ההיא עובדא וכיוצא בו והא דפריך לקמן בפרק היו בודקין (שם) ור' יוחנן בן זכאי מי הוה בסנהדרי משום דמה שבדק בעוקצי תאנים בדין רוצח הוא והא דגלו משום דנפישי רוצחים הוו ומשום רציחה לא היו חוזרין וא"ת והא חזינא כמה כופרים בעיקר דמתים כדרכם וי"ל דזכות מילה תולה ושכר מצות שעשו משתלמין בעולם הזה כדכתיב (דברים ז׳:י׳) ומשלם לשונאיו ועובדא דריש הפועלים (ב"מ דף פג:) דאפקוה לגברא וזקפוה דהוא ובנו בעלו נערה המאורסה התם נמי זכות תולה לו שלא נענש בסקילה ונידון בקלה א"נ הוא ובנו לאו דוקא אלא בנו תחלה ואחר כך הוא דמיתתו בחנק וי"מ דנקט משחרב בית המקדש משום דבזמן בית המקדש בגדי כהונה היו מכפרין מיהו ה"מ כשעשו תשובה:

אוי - כמו ווי דהכא לא כתיב אשר דמשמע אוי להם לרשעים שמגיע אליהם טובות בעולם הזה כדרך שמגיע טובות לצדיקים בעולם הבא דרעה היא לרשעים כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו וגו' (דברים ז׳:י׳):

בפרח רשעים כמו עשב. אינם יודעי' שהפרחת' אינה אלא להשמידם עדי עד שמשלם לשונאיו על פניהם להאבידם: