פרשנות מצטטת על דברים ז:יא

מנין שנא' ושמרתם את המצות. בפנים נרשם [שמות י"ב] ובודאי שפסוק זה נרשם כאן בטעות וצ"ל שנא' [דברים ז'] ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם. ומקודם זה הפסוק כתיב שם וידעת כי י"י אלהיך הוא האלהים האל הנאמן וגו' ואח"כ כתיב ושמרת את המצוה וגו' ואח"כ כתיב והיה עקב תשמעון. וזהו שאמר המדרש מאמונתו של ב"ו אתה יודע אמונתו של הקב"ה שנאמן לשלם לישראל שכר המצות שהן עושים מנין שנא' ושמרה את המצוה וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם [וכמו שדרשו חז"ל היום לעשותם ומחר לקבל שכרן. וזה שסיים המדרש] אבל מתן שכרן והיה עקב תשמעון בעקב [פי' בסוף] אני פורע לכם:

ואם נרצה לפרש משנה מלשון כפול כהבנת הגמ׳ סנהדרין דכ״א ב׳. תהיה הכונה לפי הפשט ביחוד ע״ז הספר. משום דבזה הספר יש הרבה מקראות שא״א לפרש לפי הפשט ההכרחי שאין המקרא יוצא ממנו אלא בשתי כוונות. כאשר יבואר כ״פ בפ' שופטים תצא תבוא וכן בפרשיות הקודמות דכתיב כ״פ שמירה ועשיה למצות חקים ומשפטים. ומשמעות שמירה ועשיה דמצות אינו דומה לחקים ומשפטים. דבמצות משמעו מעשה המצות. ובחקים ומשפטים משמעו תקון הלכה. כמש״כ בס׳ ויקרא י״ח ה׳. מש״ה מכונה זה הספר משנה תורה.

עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא יְקַוֶּה הָאָדָם לִשְׂכַר מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם: ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם״ (עירובין כב.), שֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לֹא יִבְחַר לֶאֱכוֹל עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו, אֶלָּא יֵלֵךְ לְפָנָיו צִדְקוֹ לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה׳.