פרשנות מצטטת על דברים ז:כג

פן תורש - תתגרש מן הארץ ע"י רעבון, כמו: והורשתם והאבדתם מהר. מגזרת ירש יאמר תורש. מן יקש יאמר תוקש בו.

טז הרגלי' הוכו בטחורים. כי כן דרך הולכי דרכי' בימות החמה בא להם כמין גרב יבש בין הירכי' ומצער' הרבה. והם הוכו בזה ולא בלבד בין הירכי' אלא עד פי הטבעת ונעשה טחורים. ועל כן נסמכה בתוכחות אל שחין מצרי' ובגרב ובחרס. ואין ספק כי בצקה רגל שהוא דבר טבעי אל הולכי דרכי'. ותלך המכה הלוך וגדל עד כי גדל לשיעור מגפה. וכן אמרו במכילתא. ויהם את מחנה מצרי' אין הממה אלא מגפה שנא' והמם מהומה גדולה עד השמדם הרי כאן גרב בין הירכי'. טחורי' בפי טבעת ויש מהם נפתחי' ויש מהם סתומי' יש מבפני' ויש מבחוץ ובכלם לקו. בצקה רגלם. מכת המגפה:

מַאי דִּכְתִיב: "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה"? (תהלים קכ, ג). נראה לי בס"ד כי הלשון נמשל לגפן שהוא אילן רך ועושה פירות שהם מאכל ומשקה כי הענבים הם מאכל וגם יוצא מהם יין שהוא משקה כן הלשון חיות האדם של אכילה ושתיה תלויים בו וגם נמשל לגפן מה גפן אינו מקבל נטיעה אחרת כן הלשון נברא לדבר אמת וטוב ואין ראוי לקבל נטיעה שהוא דבור רע וכזב.
על כן המטמא לשונו לספר בו רע הנה הוא מהפך אותיות גֶּפֶן הראויה ללשון לאותיות נֶגֶף וידוע מה שאמר רבותינו ז"ל (ירושלמי סוטה ח, ג) בפסוק וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם (תהלים יח, טו) אין מהומה אלא לשון מגפה דכתיב וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה (דברים ז, כג) נמצא המגפה נקראת מהומה ולזה אמר על בעל לשון הרע 'מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה' (תהלים קכ, ג) מַה וּמַה הם צירוף מְהוּמָה זו מגפה כי הלשון שהיה נקרא בשם גֶּפֶן יתהפך לאותיות נֶגֶף שהוא מְהוּמָה.