וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃
עץ יוסף
פתח לו הקב"ה כו' משום שבפרשת כי תשא לא נאמר מזה אלא לך רד כי שחת עמך וגו' ובפרשת עקב כתיב קום רד מהר מזה. משמע שמתחלה לא אמר לו שירד מתוך הפשפש כו' עד שראה שהמלאכים ביקשו להרגו אז אמר לו שירד בפשפש שתחת כסא הכבוד:
הטור הארוך
כי שחת עמך אשר העלית. על שם שנאמר ויסע משה את ישראל מים סוף לכך אמר אשר העלית או שרצה לומר כענין שאמרו הם כי זה משה האיש אשר העלנו וכן במשנה תורה אשר הוצאת ממצרים כי על ידך יצאו ומשה אמר בתפלתו אשר הוצאת ממצרים כי אתה לבדך הוא המוציא. ואמר שחת עמך כי רובם חטאו במעשה העגל כדכתיב ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב ולולי זה לא הי' הכעס בכלם לכלותם אף כי הנהרגים והנגפים מועטים הם מ"מ ברובם הי' החטאת במחשבה רעה:
רמב"ן
וטעם אשר העלית מארץ מצרים יובן מפסוק ויסע משה את ישראל מים סוף (שמות ט״ו:כ״ב) או שרצה לומר לו כמאמרם אשר אמרו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, וכן במשנה תורה (דברים ט יב) אשר הוצאת ממצרים, כי על ידך יצאו כאשר הם אומרים. ומשה אמר בתפלתו אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה (שמות ל״ב:י״א), כי אתה לבדך הוא המוציא, כי לך הכח והגבורה, כי בכח גדול ימין ה' נאדרי בכח, וביד חזקה ימין ה' תרעץ אויב (שמות ט״ו:ו׳). וכן אמר בכחך הגדול ובזרועך הנטויה (דברים ט כט), כאשר רמזתי (לעיל טו ו ד"ה ימינך) בסוד מדת הזרוע: