וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃
רמב"ם
כבר ביארנו בתחלת מאמרנו ובפרק השני מזאת המסכתא שרש טומאת כלי זכוכית ושהוא מדרבנן: ואסקטולא. הוא כמין קערה ובלע"ז שקודיל"א והוא מן הלוח אשר יעשו בו מיני המתיקות וכבר אמרו אין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באסקוטלא ומדרך כלי הזכוכית והחרס יעשו בשולי הכלי שפה עגולה יהיה גבהה כמו אצבע לישב הכלי ישיבה מתוקנת והוא דומה למזרק קטן והן שולי הקערה וכאשר נשבר כלי זכוכית ונשארה זאת השפה עם השולים אם הכינו להשתמש בהן וגרר במגירה מה שהוא סביב השפה עד שהסיר ממנו תורת שבר כלי אז תטמא ושם המגירה שופין תרגום ואכות אותו טחון ושפית יתיה בשופינא (דברים ט׳:כ״א):
תוספות יום טוב
לא ישפה. פירש הר"ב לא יכרות. ומלה זו דומה לארמי. תרגום ואכות אותו טחון(דברים ט׳:כ״א) ושפת יתיה:
ברטנורא
זמין למנויי פרימיום בלבדאבן עזרא
זמין למנויי פרימיום בלבדתוספות
זמין למנויי פרימיום בלבדרבנו בחיי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ישופך. יְכַתֶּתְךָ (סוטה ט') כְּמוֹ וָאֶכֹּת אֹתוֹ (דברים ט), וְתַרְגּוּמוֹ וְשָׁפִית יָתֵי':