וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ׃
פירוש מהרז״ו
שמונים צדיקים. שמ"ר פרשה מ"ד סי' ז' איתא שאמר שיעמיד לו יו"ד צדיקים ושם חושב את משה ואת יהושע וא"כ לפי מ"ש כאן שחושב גם נדב ואביהוא הרי כאן ט' ולא יחסר אלא אחד ויותר צ"ע שהרי מפורש בפסוקים שהביא מע' זקנים שנתמנו באוה"מ. והיינו בעת קברות התאוה כמפורש בסדר בהעלותך וכשחושב אלו הע' זקנים איך חושב נדב ואביהוא שמתו קודם שנתמנו הע' זקנים ביום שהוקם המשכן ביום ראשון לחודש ניסן ומינו זקנים אחר עשרים בעיר ויש ליישב כונת המדרש שמאחר שנתמנו לזקנים ונביאים הרי שהיו מעולם צדיקים מקודם לכן בעת העגל שהיה ביניהם רק עשרה חדשים וכמ"ש אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו וכמ"ש בהדיא במ"ר פרשה ט"ו סי' כ' שהיו שוטרים במצרים ועדיין צ"ע למה לא חשב משה ויהושע גם צ"ע דכאן חושב שמונים צדיקים ובשמ"ר פרשה מ"ד סי' ז' לא ביקש אלא י' צדיקים וכאן ביקש שמונים. ואשר נראה לי בזה דבר אמת וברור דכאן אינו מדבר בעגל רק במרגלים שגם בחטא מרגלים הזכיר זכות אבות והתפלה שכתיב כאן בסדר עקב היה בין העגל ובין מרגלים וענין המרגלים היה אחר קברות התאוה ואז היו הזקנים שנתמנו באוה"מ וע"כ דקדק כאן המדרש להביא הפסוקים של הדינים שנתמנו באוה"מ בקברות התאוה כי מקברות התאוה נסעו לחצרות ומחצרות לפארן ומפארן שלחו המרגלים וכמ"ש בסדר עולם פרק ח' וראיה לדבר שבמרגלים ביקש משה בזכות אבות היינו מ"ש בעקב דברים ט' פסוק כ"ג ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע ובפסוק כ"ה הנ"ל כל הענין ובפסוק כ"ז זכור לעבדיך ובפסוק כ"ח פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכולת ה' וזה היה בתפלת מרגלים ולא אצל העגל כמפורש בסדר שלח לך ואעפ"י שבסדר שלח לך אינו מפורש שהזכיר זכות אבות הרי הזכיר כאן בסדר עקב ע"פ מדה י"ז ועי' במ"ר פרשה ט"ז סי' כ"ב בהדיא שבמרגלים ביקש משה בזכות אבות ועי' מש"ש דברים אמיתיים בס"ד אך אצל העגל לא היו זקנים כלל כמ"ש בהדיא במ"ר פרשה ט"ז סי' כ"א שהרגו לע' זקנים ולחור ע"כ לא זכר משה בעגל לע' זקנים רק יו"ד זקנים והתבוננתי בכוון דברי המדרש כיון שהזכיר משה זכות אבות אמר לו סלחתי כדברך ובמאמר הסמוך לו חתם וינחם ה' על הרעה והיינו שמתחלה דבר המדרש מענין מרגלים שחתם שם ויאמר ה' סלחתי כדברך ואח"כ דיבר מענין העגל שחתם שם וינחם ה' וגו' וא"כ מ"ש כאן במדרש נדב ואביהוא הוא בוודאי ט"ס שבמרגלים לא היו כבר נדב ואביהוא בעולם ובמקומם צריך לחשוב את משה ואת יהושע. ואף לפי מ"ש בשמ"ר פרשה נ"א סי' ד' עכ"פ כאן דקדק המדרש לכתוב סלחתי שאצל מרגלים ופסוק וינחם שאצל העגל דוק והתבונן בדברים:
רמב"ן
ואמר ר"א (אבן עזרא על דברים ט׳:כ״ב) כי טעם ובתבערה ובמסה בעבור כי בתבערה היו העם כמתאוננים מנסים השם בתואנות הזכיר להם כי הייתם מקציפים את השם בנסיון אשר נסיתם בתבערה כאשר עשיתם כבר פעם אחרת במסה ולא לקחתם מוסר ויפה פירש והנה החטא לנסות את השם הוא חטא גדול ואשמה רבה כאשר הזהיר ממנו (דברים ו׳:ט״ז) לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה על כן החזיר אותו להם בכאן וכך הזכיר פעם אחרת חטא המרגלים בקצרה בעבור העון הגדול כי בו ישלים ממרים הייתם עם ה' ואמר מיום דעתי אתכם לרמוז על תלונותיהם קודם מתן תורה:
פירוש מהרז״ו
הבט לברית אבותם. תנחומא בסי' י"ג וכאן הדרשות שלא כסדר הפסוקים ובתנחומא כסדר הפסוקים. וכאן דורש מדה ט' ע"פ מדה י"ז דכאן אינו מפורש שהזכיר זכות אבות ומפורש בדברים ט' כ"ג ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע היינו שילוח המרגלים ועל זה אמר שם פסוק כ"ז זכור לעבדיך לאברהם וגו' וכמ"ש שם פן יאמרו הארץ וגו' מבלי יכולת ה' וזה מפורש כאן שהיה במרגלים. ודורש דבין כאן ובין בעגל תחלה הזכיר זכות אבות ואח"כ אמר ואעשך לגוי גדול וכמ"ש בהדיא שמ"ר פר' מ"ד סי' ט' וע' מש"ש. גם דורש שטען משה שנשבעת להם שתעמיד מהם מלכים וכהנים ונביאים שמהתשובה שהשיב ואעשה אותך לגוי גדול שזה כולל גדולת העם במלכים ושרים ונביאים מזה אנו יודעים טענת משה. וכאן חסר מאמר גדול מן התנחומא ותמצאנו לקמן סי' כ"ד ובשמ"ר פ' מ"א סי' ו':