וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃ (פ)
מאירי
והוא ענין לראות בטובת בחיריך ר״ל השרידים אשר ה׳ קורא וכפל הענין באמרו לשמוח בשמחת גויך ר״ל עמך כאמרו ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ (ש״ב ז כג) וכן הענין בעצמו באמרו להתהלל עם נחלתך כאמרו והם עמך ונחלתך (דברים ט כט). ולהתהלל י״מ לשון שמחה מלשון הלולא הנזכר בתלמוד וכן הם מפרשים קדש הלולים לה׳ (ויקרא יט כד) וכן ובתולותיו לא הוללו (תה׳ עח סג) והנראה להתהלל עם נחלתך כלומ׳ שאוכל לייחס לעצמי תהלה עם מעשה טוב נחלתך עם כל זולתנו.
אבן עזרא
ואני נסכתי מלכי - ה' הוא נחלתו והם עמך ונחלתך וכמוהו להשתחות למלך ה' צבאות - שהוא המשיח, כדרך וישתחוו לו כל מלכים, כי אילו היה על השם היה הלמד פתוח.
רמב"ן
וטעם אשר העלית מארץ מצרים יובן מפסוק ויסע משה את ישראל מים סוף (שמות ט״ו:כ״ב) או שרצה לומר לו כמאמרם אשר אמרו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, וכן במשנה תורה (דברים ט יב) אשר הוצאת ממצרים, כי על ידך יצאו כאשר הם אומרים. ומשה אמר בתפלתו אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה (שמות ל״ב:י״א), כי אתה לבדך הוא המוציא, כי לך הכח והגבורה, כי בכח גדול ימין ה' נאדרי בכח, וביד חזקה ימין ה' תרעץ אויב (שמות ט״ו:ו׳). וכן אמר בכחך הגדול ובזרועך הנטויה (דברים ט כט), כאשר רמזתי (לעיל טו ו ד"ה ימינך) בסוד מדת הזרוע: