וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרָדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהוָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
חזקוני
נערמו מים אונקלוס תרגם חכימו מיא. פי׳ חכמו לנער מצרים והיינו דכתיב בפרשת עקב ״אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריהם״, פי׳ ברדוף המים אחרי המצרים.
ברכת אשר
רש"י ד"ה ואת בעירם, מכאן שחס הקב"ה על ממונם של ישראל. ע"כ. מקורו בתנחומא (ט). אבל לא ידעתי מה ראיה מכאן, שהרי בני ישראל דיברו גם על בעירם בתלונתם (ראה פסוק ד). (פ' חקת תש"ס)
אבן עזרא
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
הלוך וטפוף תלכנה. לשון דבר צף על גבי חבירו כמו (דברים יא) אשר הציף ומתרגמינן דאטיף כד היתה ארוכה מהלכת בין שתי קצרות כדי שתהא נראית צפה למעלה מהם ויונתן תירגם ובפתהן מקפן, היו קושרות פיאות נכריות קליעת שערות תלושין כורכות עם קליעותיהן שיראו גסות וטפופות: