פרשנות מצטטת על דברים יא:יא

הזרעים. גמרא ותיפוק ליה משום מיא. שצריך להשקותן תמיד. וכיון דאי אפשר לזרעים בלא מים למה לי למתנינהו הא תנא ליה הך דלחלוח אצל כותל. ומשני תנא בא"י קאי דכתיב (דברים יא) למטר השמים תשתה מים:

הקב"ה אמר למשה עשה לך שרף ומשה עשה נחש נחושת ע"ד הפשט ישראל השוו עבד לקונו ודברו בלחם שבא להם מן השמים ובמים שבא להם מן הארץ והוא שלא כדרך העולם שהמים בא מלמעלה (דברים יא) למטר השמים תשתה מים והארץ מוציאה לחם כמ"ש (יהושע ה) ויאכלו מעבור הארץ לכן כשבאו סמוך לא"י שראו אילו השני מדריגות בארץ שהם הפך סדר העולם לכן באו הוציאו דבה שמעו שלא יבואו לא"י כמ"ש במדרש ע"פ נפשינו קצה בלחם הקלוקל שלא היה יכול לטעום אותו הדור מפירות הארץ כלום א"ר עקיבא כשהיה מגלים להם הסל הבא מן פירות הארץ היו מתים שנאמר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה אה הארץ הטובה וגו' הם שרננו וידבר העם הם השיבום למה העליתנו ממצרים למות במדבר שלא זכינו לשום טובה בעולם אין להם ע"פ הטבע מלמטה רק מלמעלה ואין מים מלמעלה ע"פ הטבע רק מלמטה ואילו שיצאו ממצרים לא היו יכולין לרנן על המים כי גם כן במצרים ג"כ לא היה להם מטר מלמעלה לזה חזרו ורננו על הלחם לבד נפשנו קצה בלחם הקלקל שזה עיקר תערומתן ולא הזכירו המים ולפי שדברו על הלחם ועל מים לכן על לחם שלח (ישעיה סה) ונחש עפר לחמו ונגד המים שלח בהם שרפי' שאין מים לכבות האש תשרף וינשכו את העם הם שיצאו ממצרים שלא רננו רק בלחם לבד כי גם שם מים למטה וימת עם רב הם ערב רב שעלו אתם שהיו משאר אומות שיש להם מטר מלמעלה עליהם אמר רָב בקמץ ויבא העם אל משה הם אותן שקלקלו בלחם חטאנו כי דברנו בי"י ובך הם אילו שדברו בלחם לבד וידוע שהמן בא משם י"י ולא משם של אלקים והם באו לתקן חטא של לחם שדברו נפשנו קצה לכן אמרו התפלל אל י"י ויסר מעלינו הנחש שהוא בא עבור לחם כמ"ש רש"י יבא נחש שכל המינין נטעמו לו טעם א' ויפרע מן אותם שדברו במן שהיה בו כל טעמים בעולם והם הראו שלא היה בו שום טעם וחטאו באלקים שממנו המים מלמטה גבורות גשמים ויתפלל משה בעד העם סתם לא קאמר בעד מה כי לא היה יודע אם חזרו מאותו חטא שקלקלו במים הקב"ה צוה לעשות שרף לכפר ג"כ על קלקול המים כי הקב"ה צפה והביט שלא חזרו מתערומתן הראשון שגם על המים היה תערומתן לכן אמר שרף לכן עשה משה נחש נחושת דהיינו כדברי הרמב"ן נחש לקבל נחש נחושת לקבל שרף כענין נחושת קליל שעל שניהם היו צריכין כפרה ע"ד הדרש נגד אלקים נחש נגד משה שרף הקב"ה חס על כבוד הצדיק יותר כדברי צרור המור וח"י לכן שלח נגד משה שר"ף כי משה כלל כל ש"שים ר"בוא פ"רצופים ז"ש (ויקרא י) דרש דרש משה והנה הוא נמשל לשרף נחש חיוא דרבנן דלית ליה אסותא כל דבריהם כגחלי אש כי (תהלים קכ) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמי' (שם) הצילה נפשי משפת שקר נגד לשון הרע של אדם באדם (שם) מה יתן לך ומה יוסיף לך נגד לשון הרע על הקב"ה ע"ד השכל חטאו בשני הנהגות שהקב"ה מנהיג עולמו באלקים הנהגת הטבע ובמשה הנהגת השגחה לכן אמר וידבר באלקים אלקי"ם בגימטריא הטב"ע ובמשה היא הנהגת ההשגחה שהיה בימי משה (שמות לד) נגד כל עמך אעשה נפלאות. והנה הי' מרננים נגד אלקים הנהגת הטבע על שליש של עולם שהוא מדבר ז"ש למה העליתנו ממצרים למות במדבר מקום ציה ועיף בלי מים אין לחם ואין מים לא אמרו אין לנו לחם כי היה להם לחם כל צרכם רק על מקו' ועל הנהגת השגחה של משה שכל מעשיו מעשה נבזים אמרו נפשנו קצה בלחם הקלוקל על ההשגחה ועל שני ההנהגות אלו דברו לכן שלח להם נגד הטבעי נחש כי מטבע ישוך הנחש רק שהקב"ה הפך הטבע שלא יזיקו אותם עתה שהם מבקשיםטבע וישלח את הנחש. ונגד השגחיות (דברים ד) י"י אלקיך אש אכלה (שם) ודבריו שמעת מתוך האש לכן היו שרפים וינשכו את העם על אותן שדברו נגד הטבע ונגד השגחה שהיה בישראל אמר וימת עם רב מישראל ישראל דייקא שהיא השגחה וכשבאו אל משה לא הגידו רק שדברנו בי"י ובך ויסר את הנחש שהיא טבע ר"ל מאחר שאנו חטאנו בך שהוא א"ב פגמנו בשם שאתה מתאחז בו' ההשגחה שהוא שם של י"י כי כל הנביאי' מתנבאים באספקלריא שאינה מאירה ומשה אמר (שם לב) כי שם י"י אקרא (שמות ו) ושמי י"י לא נודעתי וגו' ז"ש עשה לך בדור שלך הוא הכל בהשגחה ושים אותו על נם שכל ימי משה הכל בנס היו עומדין בהשגחה שהוא שלו ולא בטבע לכן אמר משה והביט שאין הבטה אלא מלמעלה למטה שהקב"ה הוציאו החוצה וצא מאיצטגנינות שלך ישראל הם בהשגחה

כל הנחלים וגו'. כל הנחלים הולכים אל הים – זה אוקינוס, והים אינו מלא – שאוקינוס אינו מתמלא לעולם, לפי שבולע הוא למים, ומה הוא אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת – ר' אליעזר אומר, משם הם שואבים, ור' יהושע אומר, לשם הם שבים ללכת ^לגאזלו לשיטתם בגמ' תענית ז' ב', דר"א ס"ל דכל העולם [כלומר הנהרות והבארות] ממימי אוקינוס שותה, כי ע"י שהוא מקיף את שני שלישי כדור הארץ וכל עפרו הוא רטוב במים, ולזאת במקום מדרון ונמוך יקירו שם המים – והיו לנהרות, [אף שמימי האוקינוס מלוחים הם פירשו בגמ' משום דמתמתקין בעבים ר"ל ע"י מימי האידים העולים למעלה – לעבים, שמתמתקין שם, יתמתקו גם המים הנקווים ממימי האוקינוס, ויש לומר ג"כ כי הם מתמתקין בעובי עפר הארץ], ור' יהושע ס"ל ממים העליונים הוא שותה כמש"נ (פרשה עקב) למטר השמים תשתה מים, וכל הנהרות והבארות מתמלאים ממימי הגשם, [עיין מש"כ בתו"ת פרשה בראשית בפסוק ואד יעלה מן הארץ], ולכן דריש ר"א הלשון שבים כמו שואבים, [דבאותיות אהו"י נוהג חסרון, כמו לא מצתי חן (בהעלתך י"א י"א) תחת לא מצאתי, צמתי (שופטים ד' י"ט) תחת צמאתי, מרשית השנה (פ' עקב) תחת מראשית ועוד], ור"ל שם הם [הנהרות] שואבים מימיהם ללכת עוד הפעם אל הים, וכן הוא תמיד. ור' יהושע דס"ל ממי מטר הם מתמלאים מפרש המלה שבים כפשטה על התמדת פעולתם בלי הפסק. .
(מ"ר)