שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ס)
דרך חיים
ומה שאמר בלשון "איזה דרך ישרה", ורבן יוחנן בן זכאי אומר (להלן משנה ט) "איזה דרך טובה שידבק בה האדם", מפני שבא לומר שהדרך שהוא תפארת מן האדם - הוא יבור לו, כלומר שהיא ישרה אל הבריות. ושייך בזה 'ישר' כאשר הוא תפארת אל הבריות, כמו שפירש רש"י ז"ל בפרשת ראה (דברים יב, כח) "'הטוב' בעיני שמים, 'והישר' בעיני הבריות", ואתיא כרבי עקיבא בספרי (שם) שפירש "'הטוב' בעיני שמים, 'והישר' בעיני הבריות". והטעם שלשון "ישר" שייך אצל עיני הבריות, מפני כי הישר נאמר על דבר שהולך ביושר, והמעוקם הוא הדבר שהולך בעיוות*. ודבר זה הוא למראה עין האדם, שאין הישר והמעוות רק בעין, לא בלב. ולפיכך "הישר" שייך אצל הבריות, שהם רואים למראה העין, שהרי האדם למראה עיניו ישפוט. אבל "הטוב" לא נאמר על העין, רק* שהוא טוב בעצמו, ולכך פירושו 'טוב לשמים'. והישר אפשר שידע האדם, כי יאמר על הדבר 'דבר זה הוא ישר'. אבל הטוב אינו בהשגת האדם, כי לפעמים ידמה לאדם דבר זה הוא טוב, ואינו טוב, אבל הישר האדם יודע אותו. ורבי ישמעאל פליג התם (שם) וסבר אפכא, כי "הטוב" שייך לבריות, אשר הטוב נמצא אצלם, שיקבלו הטוב מן העושה. והשם יתברך שלא יקבל טוב מן הבריות כלל, שייך לומר אצלו "ישר", כי דבר הגון וישר בעיני השם יתברך. וגם בשביל זה צריך לומר "איזה דרך הישר", ולא הספיק לומר "איזה דרך שיבור לו", שרוצה לומר איזה הדרך הישר בעיני הבריות, ומזה מדבר. ועל זה אמר "כל שהוא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם", וזהו הישר בעיני האדם. אבל בדרך הטוב אינו מדבר, לומר איזה דרך הטוב שיבחר לו האדם, ודבר זה יפרש רבי יוחנן בן זכאי לקמן (משנה ט), רק מדבר בכאן מן דרך הישר שהוא בעיני הבריות. ואמר גם כן "שיבור לו האדם", ולא אמר "שידבק בה האדם", כמו שאמר רבי יוחנן בן זכאי (שם), מפני שהאדם דרכו לברר דרך הישר מבין דרך המעוקם, והולך בו, ולכך אמר "איזה דרך הישר שיבור לו האדם". ורבי יוחנן בן זכאי אמר "איזה דרך טובה שידבק בה האדם", מפני שלא אמר 'דרך ישרה', ובטוב שייך דבוק.
ברכת אשר
בפרשת ראה (יב, כח) ישנו ציווי דומה, אלא שהוא נאמר בדרך הפוכה: "כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלהיך", ועל פי הדרך שבאר רש"ר הירש, הכוונה שם, שהישר יגדיר את הטוב. ועל כן - גם הדבר הטוב כשלעצמו - עשה אותו רק בדרך הישר, שלא תקדש המטרה את האמצעים, שלא תשאף להגיע אל הטוב בדרך שאינה ישרה.
מנחת שי
שני השעירם גרלות. בס"ס בראש הדף וכתובן בגליוניהם כי זו היא שין של בי"ה שמ"ו ע"כ. ובמקראות רומא עושים בחילוף שמור ושמעת דפרשת ראה וספרים אחרים שמר לך דפרשה כי תשא כמ"ש שם: