פרשנות מצטטת על דברים יג:ו

מקצה: המ"ם לשמוש, והראיה ולמקצה השמים ועד קצה השמים (דברים ד' ל"ב), מקצה הארץ ועד קצה הארץ (שם י"ג ו' וכ"ח ס"ד) כי קודם עַד תבוא מ"ס משמשת, וכאן הכוונה מהם, מתוכם, מביניהם, חמשה מביניהם; וכן ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם (יחזקאל ל"ג ב') מתוכם, מביניהם, (וכן Lud. De Dieu וראז'): ואעפ"י שמלת מקצה עיקרה מִן קְצֵה, נהפכה לשמש כאילו היא שם על חלק הדבר, וכן בל"ח מקצת, כגון מקצת היום ככלו.

המסית את ההדיוט - הוא דבסקילה אבל מסית את הרבים כגון עיר הנדחת בחנק כדמפרש בגמרא והא ליכא למידק אבל מסית את הנביא בחנק דלא מצינו חלוק בין מסית את הנביא למסית את ההדיוט אבל מצינו חלוק בין נביא שהסית להדיוט שהסית דהדיוט שהסית כתיב (דברים י״ג:ו׳) וסקלתו באבנים ובנביא כתיב (שם) והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת ומיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק:

והנה הסנה בוער. פי' דולק באש והא דכתיב מדוע לא יבער הסנה פי' למה לא ישרף ולא יאכל כמו פשתים אשר בערו באש. אי נמי יבער מלשון בעור כמו ובערת הרע מקרבך. ויש דוחקים לפרש אסורה נא ואראה מדוע לא כלומר למה אינו כלה אלא יבער הסנה תמיד והוא בוער ואינו כלה: