פרשנות מצטטת על דברים יג:ז

ויסיתהו. מבואר אצלי כי גדר פעל הסית והבדלו מן, פתה, השיא, שהמסית מראה להמוסת איזה תועלת בדבר, ולפ"ז צ"ל שהבטיח לו איזה משכורת מזה, אבל זה לא נראה מפשטות הכתובים פה ובמלכים, וע"כ אמרו חז"ל בריש חולין (ד ב) שהסיתו בזביחה, שיצוייר התועלת לא מן הפעולה רק ע"י שמהנהו אכילה ושתיה, עד שימשך אל רצונו, ועז"א ודלמא בדברים, אין הסתה בדברים (ר"ל שזה נקרא מפתה לא מסית), ומקשה והכתיב (דברים יג, ז) כי יסיתך אחיך (ר"ל ושם אומר נעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת, א"כ לא ידע תועלתם וקוראהו מסית), ומתרץ התם נמי באכילה ושתיה, והכתיב (איוב ב, ג) ותסיתני בו לבלעו חנם, למעלה שאני, ר"ל שלמעלה לא יוצדק לשון פיתוי, ולא שיהיה לו הנאה מדבר, ובכל מה שיעשה יש לו תכלית וע"ז יצדק הסתה:

וטעם על פני, כמו וימת הרן על פני תרח אביו (ברא' יא כח) שהיה נמצא אתו וראה מותו, וככה, ויכהן אליעזר ואתמר על פני אהרן אביהם (במד' ג ד) והנה הטעם אחר שאני אלהיך ואני נמצא תמיד בכל מקום, ואני רואה מה תעשה אין ראוי שתשתף עמי אלהים אחרים ואמר אחד מחכמי לב אל תכעיס אדונך והוא רואה אותך והנה זאת המצוה שהיא לא יהיה לך היא בלב גם בפה כי אין בתורה מצות לא תעשה בלב כי אם זו, כי אדם אומר לפני עדים כי הוא הולך לרצוח או לנאוף, לא יהרג בעבור דבורו אם לא עשה מעשה, והאומר נלכה ונעבדה אלהים אחרים צוה הכתוב "כי הרג תהרגנו" (דבר' יג י), ובמעשה לא תעשה לך פסל וכל תמונה עץ או אבן, ולא תעשה בשום אומנות תמונה שהיא בשמים, ואמר ממעל שהם למעלה על הארץ מכל צד, ואין תמונות בשמים, רק שמונה וארבעים צורות, וחכמי הצורות עושים דברים אשר לא כן, ומעשיהם קרובים לעבודת גלולים:

וי"ה קונטרין כו'... אשתכח: קנטורין הוא כמו קנטר של בנאי שהוא שבט ברזל כידוע דקיטורא כמו בכל קטורין של אביו וצר כל קטורין של ולד בדמות הנואף ר"ל כאן כללות כל הגבורות שהן מכונין בשבט ברזל כמ"ש בהקדמת הזוהר דף ו' ע"ב וירד אליו בשבט בדינא קשיא. ור"ל כללות ה' גבורות בעטפוי שקיעין ר"ל בערוותה. שכחות הגבורות עשו השקיעה שם בה כמו שהחסדים הוציאו את אמה שלו כן הגבורות עשו שקיעה שהן סוד הצמצום והשקיעה וכמ"ש באדרא רבא דף קמ"ב ע"א וכיון דאתפשט אמה דא אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן בשמאלא דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד וארשים בערייתה כסותאן דכל גופא דנוק' ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה לאצנעא אתר לההוא אמה דאיקרי חסד בגין לאתבסמא גבורה דא דכליל חמש גבוראן והאי חסד כליל בחמש חסדים חסד ימינא גבורה שמאלא אתבסם דא בדא ואקרי אדם כליל מתרין סטרוי כו': ואמר י' זעירא בגווה אשתכח - ר"ל בתוך ערייתה ש י' זעירא הוא יסודה בעטרת שלה כידוע וכמו שיו"ד אתגלי בפומיה דאמה כן הוא בה כידוע. ואמר בעטפוי ר"ל בחיקה כמו אשת חיקך (דברים י"ג) משוכבת חיקך (מיכה ז') ובחיקו תשכב (שמואל ב' י"ב) וכן באדרא רבא שם קורא שם כסותאן דכל גופא כנ"ל. וזהו שאמר וי"ה ר"ל כאן הוא צירוף מו' צרופים של יה"ו שא' הוא צירוף וי"ה והוא ו' דכורא ה' נוקבא י' זעירא בינתים:

אתה אל ראי. נָקוּד חֲטַף קָמָץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, אֱלוֹהַּ הָרְאִיָּה, שֶׁרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין:

ותסיתהו. (תרגום:) ואמלכתיה, לשון נמלך, שמיעצין האדם ומשיאין לבו לדבר אחר, נראה לי: