פרשנות מצטטת על דברים יג:ח

ממזרח שמש עד מבואו. ידוע כי שני מיני קצוות אפשר לצייר. אחד בשטח כגון ממזרח למערב. ואחד בגובה ועומק. ולשניהם יאמר מן הקצה אל הקצה. לקצוות השטח נאמר מקצה הארץ ועד קצה הארץ. ולקצוות רום ותחת יאמר למקצה השמי' עד קצה הארץ. והנה בהלול שם ה' אומר שיהא מהולל מקצה השמים עד קצה הארץ. וזהו ממזרח שמש היינו מהמקום הבא האור והשמש שהוא קצה העליון עד מבואו הוא קצה התחתון שהוא בא לשם. ובזה יהא שמו ית' מהולל בכל העולמות:
עיין פרשת ויחי בזהר דף רל"ב ב': רם על כל גוים. קרא לשרי מעלה בשם גוים להיותם שרים ממוני' על הגוי' ועליה' נאמר כי כל הגוים כאין נגדו ודיירי ארעא כלא חשיבין. ואעפ"י שאינו ניכר בארץ על השמי' ששם דירתם ניכר כבודו עליהם ולפי שכשהוציאנו ממצרי' הוצרך כ"י להראות גבורתו עמהם להיותם מקטרגי' נגדנו על כן הביאו כאן.

לאמר מוסב על דבר ה' עמכם בהר מתוך האש לאמר לשון רש"י (רש"י על דברים ה׳:ה׳) ואמר ר"א (אבן עזרא על דברים ה׳:ה׳) אל תשית לבך בעבור היות מלת לאמר רחוקה כי כן רבים והמדבר לא הפסיק פסוקים ולא פרשיות ונכון יותר שנדביק להגיד לכם את דבר ה' לאמר כלשון והגדת לבנך ביום ההוא לאמר (שם יג ח) ולדעתי אין צורך כלל אבל טעמו כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר לא נעלה כי יראנו מפני האש יזכיר כי הם הגידו לו כן בפירוש ולא ממחשבתו יאמר כן:

מקצה מזה. וכרוב אחד מקצה מזה ואצל השמים כתוב דברים ד' ל"ב ולמקצה השמים ועד קצה השמים. וכן אצל הארץ כתוב דברים י"ג ח' מקצה הארץ ועד קצה הארץ: