פרשנות מצטטת על דברים יד:ג

שניהם כשרים. כתב הר"ב משום דבעי למתני סיפא שניהם פסולים כו'. כ"כ רש"י. אבל בתוס' [דף פ'] [ע"א] כתבו דא"צ לכך. דודאי איצטריך דמדכתיב (דברים י״ד:ג׳) לא תאכל כל תועבה ודרשינן מינה בפרק כל הבשר (חולין דף קט"ו) כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל סד"א אותו ואת בנו נמי תעבתי לך וליתסר קמ"ל דלא. כדמפרש טעמא התם מדאיצטריך רחמנא למיסר מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי. הר"ן:

בירושלמי מבואר: "מאן תנא אין מצטרפין זה עם זה, רבי מאיר, דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן דברי רבי מאיר כל האסורין מצטרפין ללקות עליהן בכזית משום 'לא תאכל כל תועבה' (דברים יד ג)" (סא סע"ד), והיא ברייתא בעבודה זרה: "דתניא רבי יהודה אומר משום רבי מאיר מנין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה שנאמר 'לא תאכל כל תועבה' " (סו ע"א)¹⁶הגרסה "אין מצטרפין" נמצאת גם בכ"י לידן וגם בכ"י רומי ומחקוה מפרשי הירושלמי, ובצדק, לפי העניין, וכן ברש"ס. .

רבי שמעון אומר שני שמות ממין אחד – בנוסחאות רבות: "שנים ושלשה שמות". שני איסורים שונים ממין תבלין אחד, או שני מינים משם אחד – או שני תבלינים ממינים שונים ושניהם הם מאיסור אחד. שני המינים הם תרומה, ערלה או כלאי הכרם, אין מיצטרפין – לאסור את התבשיל, וכדעתו במשנה א בפרקנו. דעת התנא קמא היא דעתו של רבי מאיר, וכדבריו של רבא בבבלי עבודה זרה: "הא מני רבי מאיר היא דתניא רבי יהודה אומר משום רבי מאיר⁴⁹רבי יהודה ורבי מאיר שניהם בני דור אושא, ואין זה רגיל שאחד מהם ימסור בשם בן דורו (להוציא מקור אחד, הכרוך בקשיים, במסכת ספר תורה פ"א ה"ה). מנין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה שנאמר 'לא תאכל כל תועבה' (דברים יד ג) – כל שתיעבתי לך הרי הוא ב'בל תאכל' " (סו ע"א). גם במשנה הקודמת היה תנא קמא כרבי מאיר.