פרשנות מצטטת על דברים יד:ה

"מן הבהמה". בעלי החיים ההולכים על ארבע וגדלים ביישוב נקראים בהמות (כגון בקר, צאן, חמורים, סוסים וגמלים), אבל הגדלים ביער ובמדבר נקראים "חיות". מכל מקום אין ההבדל חד, שכן לא פעם החיה בכלל בהמה. נאמר: "זאת הבהמה אשר תאכלו" (דברים יד, ד), והתורה מונה ביניהן: איל וצבי ויחמור וגו' (שם, ה), שהן חיות, וכן הבהמה בכלל חיה, שנאמר: "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ" (ויקרא יא, ב), ובמקום שנזכר בהמה בתורה גם חיה בכלל, כגון לענין נזיקין (בבא קמא יז ע"ב וראה תוספות שם), מגרשי הלוים (נזיר לה ע"א), וכיוצא באלה. עם זאת בכמה דברים הבדילה התורה בין בהמה לחיה: הבהמה - חלבה אסור ואינו מטמא, בשר בחלב אינו אסור מן התורה אלא בבהמה (הערת הגר"א נבנצל שליט"א: לפי ההלכה גם בחיה), בבהמה נוהג איסור שחיטת 'אותו ואת בנו ביום אחד', השוחט את הבהמה אין דמה טעון כיסוי, השוחט את הבהמה חייב ליתן ממנה מתנות כהונה לכהן, בבהמה נוהג דין בכורה, מעשר בהמה נוהג בה, הבהמה קרבה למזבח, ובכסף מעשר קונים בהמה רק לזבחי שלמים ולא לבשר תאוה, מה שאין כל זה נוהג בחיה. וכן יש הבדל בין בהמה לחיה לענין מי שמכר או נתן או הקדיש בהמתו או חיתו (בכורים פ"ב, מי"א), ולמי שאמר 'הריני נזיר שזה בהמה' או 'שזה חיה'. כך מבואר בערך בהמה של ה"אנציקלופדיה תלמודית". (פ' ויקרא תשנ"א)

של יעל פשוט. לשון התו' פי' בקונטרס חיה שכן שמה וקורין אותה (אשטענבוק). ובערוך פי' שהיא כשבה קטנה וקרן הכשבה רגיל להיות פשוט וכפי' הקונטרס נראה דיעל חיה דכתיב (תהלים ק"ד) הרים הגבוהים ליעלים. ואקו ודישן (דברים י"ד) מתרגמינן ויעלא ורימא ע"כ. ומדברי *) הערוך למדנו שפי' פשוט היינו שזה רגיל להיות פשוט. ועיין משנה דלקמן. [*ובירושלמי נמי מוכח כפירש"י שכן אמתניתין ה' אמרו שם טעמיה דרבי יודא כדי ליתן את המצוי על המצוי ואת שאינו מצוי על שאינו מצוי ע"כ. ואי כפי' הערוך מאי מצוי ואינו מצוי איכא בין זכר לנקבה אבל בין בהמה לחיה איכא. דבהמה מצויה וחיה אינה מצויה עכ"ל]. ופסק הלכה בפי' משנה ה'. ומ"ש הר"ב דלתפלה בעינן פשיטות. פירש"י בגמרא. משום נשא לבבינו אל כפים (איכה ג'):

יעל. פירש הקונטרס חיה שכן שמה, וקורין אותה שטיינבא"ק. ובערוך פירש שהוא כשבה נקבה וקרן הכשבה רגיל להיות פשוט. וכפירוש הקונטרס נראה דיעל חיה דכתיב הרים הגבוהים ליעלים. ואקו ודישן מתרגם ויעלה ורימא. תוספ'. ומדבריהם למדנו שפירש פשוט היינו שזה רגיל להיות פשוט:

עשר בהמות מנה הכתוב - להיתר אכילה שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר (דברים יד) ואין לנו עוד בהמה וחיה כשרה בעולם והשתא להנהו עזי דבאלא ליכא לספוקי שמא מין חיה הוא שלא הוזכרה כאן דהא תו ליכא ומדלא מנינהו להנך בהדי חיות ש"מ בכלל עז הן ועז בהמה הוא:

תוא - חיה והוא שור הבר כדמתרגם (דברים יד) תוא וזמר תורבלא תור שור בלא יער:

כתוא מכמר. הפקר כתוא זה שנפל למכמר, תוא כמו ותאו וזמר (דברי' יד):