פרשנות מצטטת על דברים יז:ד

היו בודקין אותן. אחר שאיימו עליהן היו בודקין אותן, בשבע חקירות. כנגד שבעה לשונות שנאמרו במקרא בחייבי מיתות ב״ד, ודרשת וחקרת ושאלת היטב (דברים י״ג:ט״ו) הרי כאן שלשה. ושאלת אינו מן המנין שממנו למדנו בדיקות. ובמקום אחר הוא אומר (שם י״ז) והוגד לך ושמעת ודרשת היטב, יש כאן שנים אחרים, הרי לך חמשה, ובמקום אחר אומר (שם י״ט) ודרשו השופטים היטב, שנים אחרים, הרי כאן שבעה:

כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך כבר פירשתי (רמב"ן על דברים י״א:ל״ב) כי כאשר ידבר במשפטים יזכיר תחילה המשפט בע"ז או בעובדיה ואמר באחד שעריך אשר ה' אלהיך וגו' ולא שיהיה זה בארץ ישראל בלבד שאף העובד בחוצה לארץ בסקילה אבל ענין הכתוב שאמר כי ימצא הדבר באחת מן הערים הרחוקות שיתן לך השם כאשר ירחיב את גבולך והוגד לך ושמעת באיזה עיר שתהיה אתה שם תדרוש הדבר היטב וכאשר תדע שהוא אמת והוצאת אותם אל השער ההוא שעבד בו וסקלתם ואמר (דברים י״ז:ד׳) נעשתה התועבה הזאת בישראל לחייב אפילו בחוצה לארץ כי בעיר הנדחת אמר (דברים י״ג:ט״ו) נעשתה התועבה הזאת בקרבך אבל כאן הזכיר באחד שעריך שדיבר בהווה כאשר פירשנו ואחר כך הזכיר בישראל ללמד שנוהג זה בכל ישראל ועוד הוצרך לומר באחד שעריך ללמד שיסקל על שער שעבד בו וזה בארץ כי בחוצה לארץ נסקל על פתח בית דין שנדון בו והמצוה הזו מבוארת שכבר אמר (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם והוא בכל מקום ובכל זמן ולכך ישנה אותה לבאר מה שיצטרך להוסיף במצוה ויקצר בדבר הנזכר ועל דרך האמת יתכן כי הזכיר באחד שעריך בעבור שאמר לעבור בריתו והיא התועבה הנעשית בישראל יודיע הכתוב הברית בארץ הברית אבל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז וכבר הזכרתי הענין הזה (ויקרא יח כה) והזכיר איש או אשה כי בעבור קלות דעת האשה תתפתה לעבוד ע"ז באות או מופת שנעשה לפניה והעד נשי ירמיהו (ירמיהו מד) וכן הזכיר באוב וידעוני (ויקרא כ כז) או אשה לרגילות הנשים בהם כמו שאמר (שמות כב יז) מכשפה לא תחיה ובספרי (שופטים קמח) דרשו כי בעבור שאמר במדיח (דברים י״ג:י״ד) יצאו אנשים בני בליעל ואין הדין ההוא ככה בנשים הוצרך לפרש בעובד שהוא שוה באיש ובאשה וטעם אשר לא צויתי מפורש:

ועד שידיחו רובה.
בירושלמי בעי היו שם גרים ותושבים מהו שיצטרפו לרוב. נראה הבעיא דבכולהו איכא גמר דין לסייף ובב"נ שעבד עו"ג שנתגייר הרי אישתני דינו ואשתני קטלא דמעיקרא בע"א ובדין אחד כו' ובסייף, וכשנתגייר הוא בסקילה ובשני עדים ובב"ד של כ"ג. [כדאמר בבבלי פרק בן סו"מ] ומיפטר לגמרי אם כן כשעשה העבירה שעבד עו"ג בצירוף אנשי העיר הרי יכול למיפטר נפשיה שיתגייר ואיך יוגמר דינו להצטרף עם הרוב, כיון דיכול להפטר לגמרי והלא אמרו דנין וחובשין ואיך ידונו אותו כיון דיכול להיות פטור, אך הא כיון שיצטרף להרוב ויהיה דינו סייף אם כן לא ישתנה דינו שמעיקרא היה בסייף ולכשיתגייר יהיה דינו בסייף, אך לא מצאנו צירוף רק להקל לגופם בדין עיר הנדחת שיחיד בסקילה ורבים בסייף, אבל כאן יהיה חומר לגופו שהלא אם היה יחיד היה פטור אם נתגייר ועכשיו יתחייב לכשיתגייר וזה לא מצאנו ולזה בעי בירושלמי.
ולפ"ז היה מדויק לשון הכתוב שגבי עובד עו"ג בפרשת שופטים כתיב והנה נעשתה התועבה כו' בישראל, וגבי עיר הנדחת כתיב נעשתה כו' בקרבך שאף גרים תושבים מצטרפין ויעוין ספרי שדריש מקרבך לרבות גרים ועבדים משוחררים וזה בגר צדק ואולי זה כשכל העיר גרים אבל להצטרף גם גר תושב מצטרף כדבעי בירושלמי מהו שישלימו לרוב וגם זה נכלל בקרבך שגר תושב כתוב אצלו עמך ישב בקרבך שאינו יושב בספר כמפרש בספרי ובעובד ע"ג כתוב נעשתה התועבה בישראל שגר תושב מיתתו בסייף ולא בסקילה ולפי פירושי בירושלמי מוכח שהגר תושב יושב בעיר עצמה ובהשגות פרק י"ד מאיסו"ב גריס ולא בעיר עצמה ודוק.

ודרשת וחקרת ושאלת היטב. מִכָּאן לָמְדוּ שֶׁבַע חֲקִירוֹת מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא, כָּאן יֵשׁ ג' – דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה וְהֵיטֵב, וְשָׁאַלְתָּ אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ בְּדִיקוֹת – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (דברים י"ט) "וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב", וְעוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (שם י"ז) "וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב", לָמְדוּ 'הֵיטֵב' 'הֵיטֵב' לִגְזֵרָה שָׁוָה, לִתֵּן הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה (סנהדרין מ'):