פרשנות מצטטת על דברים יז:ה

כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ. אָמְרוֹ בְּקִרְבְּךָ, לְחַיֵּב עַל הַדָּבָר לִבְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם יִמָּצֵא הָאִישׁ עוֹשֶׂה הָרַע, וְאַחֲרֵיהֶם יִתְחַיְּבוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות מה:) דָּרְשׁוּ ״שְׁעָרֶיךָ״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ וְלֹא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ. וְאָמְרוּ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁעַל מְנָת כֵּן ה׳ נְתָנָהּ לָךְ.

מתניתא כרבי או כרבנן כו'. — צ"ל: מתניתא כרבנן או כרבי ובעיר של גויים דתני אל שעריך (דברים י"ז ה' וע' ספרי שופטים פיסקא קמ"ח וכתובות פ"ד ה"ד ומ"ש שם, עמ' 383) רבי אומר שעריך בשער שנמצא בו כו' נאמר כאן שעריך כו' (פי' דלרבי נסקל בשער העיר שעבד בה ולא על פתח ב"ד אא"כ היתה עיר של גוים ונדון בעיר אחרת) ורבנן אמרין שעריך כו' כאן שעריך ונאמר להלן (דברים י"ז ח') דברי ריבות בשעריך (כהגהת ק"ע).

דוחפו. גמ'. מנין שבדחייה. שנאמר (שמות י״ט:י״ג) כי סקול יסקל או ירה יירה. הנה השוה הנסקל שנפל את האבן עליו. עם הנדחף שנפל הוא בעצמו לארץ. הרמב"ם פט"ו מהלכות סנהדרין. וכתבו התוס' סקילה נאמרה תחלה בכתוב ואפ"ה עבדינן ליה לבסוף משום דאשכחן קרא דסמיך סקילה למיתה. דכתיב (דברים י״ז:ה׳) וסקלתם באבנים ומתו. ע"כ. ומנין דלמדין לדורות מסיני. תלמוד לומר סקל יסקל פירש"י ל' עתיד ולא כתב כי סקל סקל או ירה ירה:

שעריך - בעבודת כוכבים כתיב (דברים י״ז:ה׳) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו וגו':

לענין ע"ז - חלק בין יחידים למרובים דעיר הנדחת בעי סנהדרי גדולה כדיליף לקמן (סנהדרין דף טז.) ויחיד נידון בכ"ג דכתיב (דברים י״ז:ה׳) והוצאת את האיש ההוא וגו' אל שעריך ב"ד שבשעריך: