פרשנות מצטטת על דברים יט:טז

סרה שם משרש סור. ורבים. פירשו תוסיפו לסור מאחרי ה', או מדרך התורה; אך מצאנו כי סרה דברת על ה' (ירמיה כ"ח י"ו), כי סרה דבר על ה' (שם כט ל"ב), שלא יתכן שיהיה ענין מלת סרה אלא דבר שקר וכן לענות בו סרה (דברים י"ט י"ו), כי דבר סרה על ה' אלהיכם (שם י"ג ו') דבר עשק וסרה (ישעיה כ"ט י"ג), שנראה מכלם שענינם דבר שקר. לכך נראה לי כי אחר שאמרו סר על מה שהלך לו מה שחדל להיות ואיננו עוד. כמו וסר מהם הנגע (ויקרא י"ג נ"ח), אמרו סר גם על מה שלא היה מעולם, כמו וסרת טעם (משלי י"א כ"ב), שאין בה טעם, כאלו היה בה וסר מעליה, ומזה קראו סרה לכל מה שאין לו מציאות ולכל דבר שוא ושקר, ואחרי כן קראו סרה גם אל הרע והחמס והעול, כמו שקראו שוא, וגם אָוֶן (שהוא נגזר מן אַיִן) השקר והרע והעול יחדו. ועל הדרך הזה לדעתי הכל סר (תהלים י"ד ג') נעשה רע, וכן מה זה רוחך סרה (מלכים א' כ"א ה'), כמו רוחך רעה.

ואפתח פתחא לנפשאי לסייע למסייעים לדבר מצוה למען ידעו וישכילו כמה שכרם שוה להעושה בעצמו, וימצאו לב לעשות בשמחה ובטוב עין.

המצוות שבפרשיות ספר דברים במיוחד מעוררות את הצורך לערוך רשימה של כל המצוות שקשה לראותן מתקיימות כיום, מחמת שינוי המציאות או כל סיבה אחרת, אולי לכשירחיב. (פ' כי־תצא תשס"ו) וראה מש"כ אודות מצוות שונות: עבדות (שמות כא, ב); איסור שחיטת חוץ של קדשים (ויקרא יז, ה, ז); צרעת (שם ריש פרק יג); מעשר שני (דברים יד, כה); ערי מקלט (שם יט, ח); גואל הדם (שם יט, יב); עדים זוממים (שם יט, טז); אין צרין על עיירות של גויים פחות משלושה ימים קודם לשבת (שם כ, יט); אשת יפת תואר (כא, י); מתנות עניים (שם כד, יט, כא).

עד אחד. זֶה בָנָה אָב – כָּל עֵד שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁנַיִם אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרֵט לְךָ בוֹ אֶחָד (סנהדרין ל'):

כאשר זמם. וְלֹא כַאֲשֶׁר עָשָׂה, מִכָּאן אָמְרוּ הָרְגוּ אֵין נֶהֱרָגִין (מכות ה'):