פרשנות מצטטת על דברים כב:ב

הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם וְגוֹ׳. וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר לְשׁוֹן קִבּוּץ ״הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ״ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין פסחים נו.) בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. וְהִנֵּה לְשׁוֹן אֲסִיפָה שַׁיָּךְ לְמִי שֶׁעוֹמֵד בַּחוּץ בְּמָקוֹם מְגֻלֶּה וְנֶאֱסָף לְתוֹךְ הַבַּיִת לְמָקוֹם צָנוּעַ, כְּמוֹ ״וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ״ (דברים כב ב) ״וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתִי הַבָּיְתָה״ (שופטים יט יח), וְכֵן רַבִּים. אֲבָל לְשׁוֹן קִבּוּץ מוֹרֶה עַל אֲנָשִׁים מְפֻזָּרִים שֶׁיִּתְקַבְּצוּ לְמָקוֹם אֶחָד, אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם מְגֻלֶּה וּבָקְעֵי בּוֹ רַבִּים. כָּךְ מִתְּחִלָּה בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת סוֹד הַקֵּץ, וְאֵין רָאוּי לְגַלּוֹת דְּבַר סוֹד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פֶּן יִשְׁמַע מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כִּי ״סוֹד ה׳ לִירֵאָיו״ (תהלים כה יד) דַּוְקָא. עַל כֵּן אָמַר ״הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים״ (בראשית מט א) לְעֵת קֵץ. וּמִיָּד הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּסְתַּם מִמֶּנּוּ הַקֵּץ, עַל כֵּן חָזַר מִלְּשׁוֹן אֲסִיפָה וְאָמַר ״הִקָּבְצוּ בְּנֵי יַעֲקֹב״ (בראשית מט ב) לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם סוֹד וְיָכוֹל לְדַבֵּר מֵהֶם בָּרַבִּים. וְהִזְכִּיר פַּעֲמַיִם ״וְשִׁמְעוּ״, כִּי לִקְצָתָם הָיָה מְדַבֵּר דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים וְתוֹכָחוֹת, כְּמוֹ לִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי, וְעַל זֶה אָמַר ״וְשִׁמְעוּ בְנֵי יַעֲקֹב״. וְלִקְצָתָם הָיָה מַגִּיד עֲתִידוֹת, וְעַל זֶה אָמַר ״וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם״ (בראשית מט ב), כִּי הַגָּדַת הָעֲתִידוֹת תָּלוּי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלָיו, הַמְיֻחָס לְשֵׁם יִשְׂרָאֵל, כִּי שֵׁם זֶה רוּחָנִי. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.

אסוף. הטמן חרפתנו כמו ואספתו אל תוך ביתך (דברים כ״א:י״ב) שהאשה כשהיא נשואה אין נוהגין בה מנהג הפקר ומ"א נבוכדנאצר גזר שלא יבעלו א"א שלא יענשו לכן היו מבקשות שיהא עליהן שם אישו':

וישב על המטה - היו רגליו למטה לארץ ולכך כתוב לפנינו: ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו וגם להגיד חוזקו של יעקב, שכל דברי צואתו עשה בישיבה ורגליו על הארץ עד שסיים כל דבריו ואח"כ ויאסוף רגליו אל המטה הכניסם אל המטה כמו: ואספתו אל תוך ביתך. ואין איש מאסף אותם הביתה.

שומר אבידה - הכניס אבידת חבירו לביתו כדכתיב ואספתו אל תוך ביתך וגו' (דברים כ״ב:ב׳):

שומר אבידה - שמצא אבידה והכניסה אל תוך ביתו כדכתיב (דברים כ״ב:ב׳) ואספתו אל תוך ביתך:

ואספת את תבואתה. לְשׁוֹן הַכְנָסָה לַבַּיִת, כְּמוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ (דברים כ"ב):

וחג האסיף. בִּזְמַן שֶׁאַתָּה אוֹסֵף תְּבוּאָתְךָ מִן הַשָּׂדֶה לַבַּיִת; אֲסִיפָה זוֹ לְשׁוֹן הַכְנָסָה לַבַּיִת, כְּמוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ (דברים כ"ב):