כִּ֤י יִהְיֶה֙ נער [נַעֲרָ֣ה] בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃
רמב"ם
ולרגלים רוצה בו כי הרגל שבזה החדש הוא ראשון לרגלים. והתועלת בזה כי העיקר אצלנו מה שאמר השם לא תאחר לשלמו אינו עובר עד שיעברו עליו ג' רגלים ור' שמעון אומר וחג המצות (חל) תחילה כדי שיהיו על הסדר והוא ענין אמרו בכאן לרגלים ואינה הלכה. וכיון שעבר עליו רגל אחד ולא הביא קרבנותיו למקדש עובר בעשה והוא אמרו [דברים יב] ובאת שמה והבאתם שמה עולותיכם. ותועלת ידיעת תחילה למעשר בהמה כדי שלא יוציא המעשר מן הנולדים בשנה זו עם הנולדים בשנה שלאחריה ועוד נבאר זה במסכת בכורות [פ"ט הל' א]. ואמרו ראש השנה לשנים רוצה בו למנין היצירה והתועלת בו לידיעת מנין השטרות ג"כ.
משנת ארץ ישראל
"המקבלת את בעלה בבית אביה ואף על פי בתולה הבא עליה בחנק" (תוס', סנהדרין פ"י ה"י, עמ' 431). ההלכה המקובלת היא שארוסה דינה בסקילה ונשואה בחנק38ספרא קדושים, פרק ט הי"א, צב ע"א; תוס', סנהדרין פי"ב ה"ה, עמ' 433; בבלי, סנהדרין נ ע"א ומקורות רבים נוספים. זאת על פי החלוקה במקרא בין דינה המפורש של ארוסה (דברים כב כג-כד) ובין דין המוות הסתמי של הנשואה (יקרא כ י) המתפרש על ידי חז"ל כחנק. , ואבחנה זו החוזרת בכל המקומות היא אפוא רק כמנהג הגליל, ונראה כי תוספתא סנהדרין מהלכת כמנהג יהודה שארוסה כנשואה. בגליל לא היה מקום לפתיחה "המקבלת את בעלה בבית אביה", ואולי גם אם היא עדיין ארוסה דינה בסקילה "בלבד". ביהודה היה צריך להיות דין הארוסה לעניין זה כנשואה. יש, אפוא, להניח שביהודה פירשו את הכתוב המקראי הגוזר דין סקילה על הארוסה שנאפה כחל גם על הנשואה, והברייתא בתוספתא סנהדרין היא עמדת מיעוט – כמנהג יהודה.
רש"י
על כרחיך ארוסה חמורה מנשואה שרעה לשמים ולבריות ולעצמה שפוגמת כבודה ומשפחתה ואיכא קלון טפי מנשואה שכבר נפגמה ומדאפקה רחמנא מכלל מות יומת הנואף (ויקרא כ׳:י׳) דהיינו חנק דאף ארוסה היתה בכלל אשת רעהו (שם) ואפקה בהדיא לסקילה כדכתיב (דברים כ״ב:כ״ג) כי תהיה נערה בתולה מאורסה וגו' ש"מ סקילה חמורה ואי קשיא לך למה לי להדורי בתר טעמא בכולהו דתיהוי סקילה חמורה מינייהו מכיון דאשכח סקילה חמורה משריפה ולקמן יליף שריפה חמורה מסייף ממילא ידעינן דסקילה חמורה מסייף תריץ משום דלקמן לא קיימא לן שריפה חמורה מסייף אלא מגזירה שוה מסקילה דאשכחן בה דחמיר מסייף הלכך מיבעי ליה לאהדורי אטעמא דחמורה סקילה מסייף:
רש"י
בעולה היא - וסקילה בבתולה כתיבא (דברים כ״ב:כ״ג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש וגו' ודרשינן (כתובות דף מח:) בתולה ולא בעולה שהבעולה בחנק כשאר אשת איש: