פרשנות מצטטת על דברים כב:כח

בתפוסה. לשנא דקרא (דברים כ״ב:כ״ח) ותפשה ושכב עמה רש"י:

והצער בתפושה – באנוסה. משנתנו משתמשת בלשון המקרא ("תפושה" מלשון "ותפשה ושכב עמה" – דברים כב כח), ולא בלשון חכמים שבה נעשה בעיקר שימוש בשורש אנ"ס. עם זאת יש לציין כי תואר השם "אנוסה" מופיע רק פעם אחת במשנה (יבמות פי"א מ"א), אך במדרשי ההלכה משמשים שני התארים, "תפוסה" ו"אנוסה"¹המונח "תפושה"/"תפוסה" מופיע רק במשנתנו ובמכילתא דר"י ובמדרש תנאים, כלומר במדרשים מדבי ר"י. ייתכן שיש כאן אבחנה טרמינולוגית בין מקורות שונים. . האונס חייב, בנוסף לקנס, הפגם והבושת, אף בתשלום עבור הצער. תשלומים אלו נמנו במשנה לעיל: "המפתה נותן שלושה דברים והאונס ארבעה; המפתה נותן בושת ופגם וקנס; מוסיף עליו האונס שהוא נותן את הצער" (פ"ג מ"ד). בדיוננו במשנה שם ציטטנו את הברייתא בתוספתא ובשני התלמודים: "מה בין אונס למפתה, אונס נותן את הצער, מפתה אינו נותן את הצער. רבי שמעון אומר זה וזה אין נותנין את הצער"²תוס', פ"ג ה"ו; ירו', פ"ג ה"ה, כז סע"ג; בבלי, לט ע"א; בבא קמא נט ע"א. בבבא קמא נמסרו הדברים בשם רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון בן מנסיא. . הירושלמי בראש הסוגיה למשנתנו מוסיף: "מאן תנא נערה? רבי מאיר, ברם כרבנין – אפילו קטנה" (כח רע"ב), והיא ברייתא השנויה בתוספתא, ומקבילות לה בשני התלמודים: "קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות יש לה מכר ואין לה קנס, דברי רבי מאיר, שהיה רבי מאיר אומר: כל מקום שיש מכר אין קנס, וכל שיש קנס אין מכר. וחכמים אומרים: קטנה מבת שלש שנים ויום אחד ועד שתבגור יש לה קנס" (פ"ג ה"ח). משנתנו השונה "נערה שנתפתתה" ואינה שונה "קטנה" היא בשיטת רבי מאיר, והירושלמי ממשיך: "והצער בתפוסה – באנוסה, ודלא כרבי שמעון, דרבי שמעון פוטר את האונס מן הצער", והיא הברייתא שצוטטה לעיל³וראו דיוננו לעיל, פ"ג מ"ט. .

בספר דברים כב כח-כט אנו קוראים: "כי ימצא איש נערָ בתולה אשר לא אֹרשה, ותפשה ושכב עמה ונמצאו, ונתן האיש השֹכב עמה לאבי הנערָ חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענהּ, לא יוכל שלחה כל ימיו". תשלום חמישים הכסף, שהם מאתיים דינר, הסכום של הכתובה לבתולה, מכונה במשנה "קנס". משנה א פותחת בהגדרת הנערות אשר חל עליהן דין זה.

מתני' נערה שנתפתתה. והצער בתפוסה - והצער נמי לאביה באנוסה. בתפוסה לישנא דקרא ותפשה ושכב עמה (דברים כב):