פרשנות מצטטת על דברים כד:י

כקונה כמוכר. בזמן שהעם יושב על נחלתו לבטח הקונה שמח והמוכר עצב שלא ישוב ממכרו אבל כשהשבאי מוליכם הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל וכן כמלוה כלוה שניהם שוים שהלוה אין לו לפרוע והמלוה אם לא הלוה לזה היה השבאי נוטלו כמו כן כנושה כאשר נושה בו לוה נופל בכסף ונושה נופל בכל שאר דברים כגון יין ושמן ותבואה ודבש כדכתיב (דברים כ״ד:י׳) כי תשה ברעך משאת מאומה ע"כ:

כנשה. ענין הלואת דברים זולת הכסף כיין ושמן ותבואה כמ״ש משאת מאומה (דברים כד):

נושא, בא"לף וב"הא הענין אחד, כמו כי תשה ברעך משאת מאומה (דברים כ"ד י'). וטעם שהזכיר הנושה אחר שכבר הזכיר המלוה, רש"י ור"דק ורוז' אמרו כי מלוה נופל בהלואת כסף ונושה בהשאלת תבואה ויין ושמן וכיוצא; ונ"ל כי גם בהלואת כסף נופל לשון נושה ונשי, אך טעם כמלוה כלוה מי שדרכו להלוות ומי שדרכו ללוות, וטעם כנושה כאשר נושא בו מי שהלוה ועדיין לא נפרע ומי שלוה ועדיין לא פרע את חובו. הלוה יקרא לוה גם אחר שפרע, וכן המלוה יקרא מלוה גם אחר שנפרע, וזה טעם ועבד לוה לאיש מלוה; אבל נושה אינו אלא קודם הפירעון.

כי (השורש) ישה. כמו (דברים כ״ד:י׳) כי תשה ברעך (כלומר) הרבה יש לו עוד חוב עליך בדברי עוניך: