פרשנות מצטטת על דברים כו:ט

והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני אע"פ שלא מנה אלא חמשה עממין, כל שבעה עמים במשמע שכלם בכלל הכנעני הם, ואחת מן המשפחות היתה שלא נקרא לה אלא כנעני. לשון רש"י. (רש"י על שמות י״ג:ה׳) ובאמת שהם בכלל כנעני שהם בניו כלם (בראשית י טו טז), ולכך כשאמר (שמות י״ג:י״א) והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני, יכלול בו את כלם, וכן אמר הכתוב בכל מקום "ארץ כנען", אבל בכאן אין טעם שיזכיר רובם ויניח קצתם בכלל כנעני:
ודעת רבותינו (ספרי דברים כו ט) שהיתה ארץ ה' עממים הללו זבת חלב ודבש, ולא היתה כן ארץ השנים הנשארים, ולכך יבשר אותם בארץ הזאת כך שנינו בספרי לענין הבכורים ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש, מה ארץ זבת חלב ודבש האמור להלן ארץ חמשה עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמורה כאן ארץ ה' עממים. רבי יוסי אומר אין מביאים בכורים מעבר לירדן שאינה זבת חלב ודבש. הרי מעטו ארץ שני העממים מן הבכורים לפי שאינה זבת חלב ודבש, ור' יוסי מיעט אף עבר הירדן שהיתה של אמורי לפי שגם היא אינה זבת חלב ודבש, והאמורי המוזכר כאן הוא אותו שבא"י עצמה. וכענין הזה שנוי במכילתא בפרשה הזאת: ועוד שנוי בספרי (דברים יח ב) ונחלה לא יהיה לו, זו נחלת חמשה עממין בקרב אחיו, זו נחלת שני עממים. הפרישו בפני עצמן ה' עממין הללו, לפי שהם עקר הארץ שבה הבטיחם שהיא זבת חלב ודבש. ורש"י בפרשת שופטים ושוטרים (שם) נתקשה בזו הברייתא. ועל הדעת הזו הכתוב למעלה (ג ח) אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש, לא בעבור זבת חלב ודבש הוסיף שם את הפריזי, אלא בעבור ארץ טובה ורחבה, והם הששה גוים הנזכרים בכל מקום, כי הגרגשי פנה ולא נזכר בתורה רק בפסוק ונשל גוים רבים מפניך וגו' (דברים ז א), ולכן אמר רבים, וכן כתוב (שם כ יז) כי החרם תחרימם החתי והאמורי הכנעני והפריזי החוי והיבוסי, ולא הזכיר הגרגשי, ירמוז כי לא יבא עמהם במלחמה ויפנה מפניהם:

כל שבעה גוים במשמע וכו'. ומה שלא הזכיר אלו ב' אומות בפירוש וכללם בכלל כנען, והאחרים הזכיר בפירוש (קושית הרמב"ן), יש לומר דהשנים – שהם פריזי וגרגשי – אינם עיקר כמו האחרים. ומה שאמר שאחד מן האומות אין לו שם אחר, שאם לא כן יקשה לך למה לא תמצא פעם אחד שימנה שבעה אומות כל אומה בשם מיוחד, ויהיו שבעה אומות בלא כנעני, ולפיכך הוצרך לומר שאחד מן האומות אין לו שם אחר רק כנעני, ולכך הם ז' עם כנען. ויש להרמב"ן ז"ל גירסא במכילתא (כאן), שהוא גורס "ויתן לנו את הארץ זבת חלב ודבש" (דברים כו, ט) מה "זבת חלב ודבש" האמור להלן (פסוקנו) ארץ חמשה עממים, אף "זבת חלב ודבש" האמור כאן (דברים כו, ט) ארץ חמשה עממים. ומפני זה הוא מפרש דחילוק יש; ארץ חמשה עממים שהיה זבת חלב ודבש, וארץ ב' עממים הנשארים לא היה זבת חלב ודבש, ומפרש דכאן מדבר בה' עממים שהם זבת חלב ודבש, ויבשר אותם בארץ טובה. וכלל אין גירסא זאת נכונה. אבל הגירסא הנכונה "והיה כי יביאך וגו'" בארץ ז' עממים הכתוב מדבר, אתה אומר בארץ ז' עממים או אינו אלא בארץ ה' עממים, הרי אתה דן נאמר כאן (פסוקנו) ביאה, ונאמר להלן (דברים ז, א) ביאה, מה הביאה האמור בארץ ה' עממים שהם שבעה במקום אחר, אף כאן בה' עממים שהם שבעה במקום אחר. ר' יוסי הגלילי אומר "אשר נשבע לאבותיך" (פסוקנו) למה נאמר, לפי שנאמר "ולקחת מראשית כל פרי האדמה" שומע אני כל הפירות במשמע, הרי אתה דן – נאמר כאן שבועה, ונאמר להלן (פסוקנו) שבועה, מה שבועה האמור להלן ארץ ה' עממים שהם ז' במקום אחר כו'. והרי אין הפירוש כלל שארץ חמשה עממים הוא ארץ זבת חלב ודבש, רק ארץ חמשה עממים הכתוב כאן הם השבעה הנזכרים במקום אחר (דברים ז, א). ועיין בפרשת שופטים:

אל ארץ הכנעני וגו'. וְאַעַ"פִּ שֶׁלֹּא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה עֲמָמִין, כָּל ז' גּוֹיִם בְּמַשְׁמָע, שֶׁכֻּלָּן בִּכְלַל כְּנַעֲנִי הֵם וְאַחַת מִמִּשְׁפְּחוֹת כְּנַעַן הָיְתָה שֶׁלֹּא נִקְרָא לָהּ שֵׁם אֶלָּא כְּנַעֲנִי:

נשבע לאבתיך. בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם וְגוֹ'" (בראשית ט"ו), וּבְיִצְחָק הוּא אוֹמֵר "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (שם כ"ו), וּבְיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ" (שם כ"ח):

זבת חלב ודבש. חָלָב זָב מִן הָעִזִּים, וְהַדְּבַשׁ זָב מִן הַתְּמָרִים וּמִן הַתְּאֵנִים:

את העבדה הזאת. שֶׁל פֶּסַח; וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְמַעְלָה "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ'", וְלָמָּה חָזַר וּשְׁנָאָהּ? בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ, בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" — בְּבֵן רָשָׁע הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, וְכָאן "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" — בְּבֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, וְהַכָּתוּב מְלַמֶּדְךָ, שֶׁתִּפְתַּח לוֹ אַתָּה בְּדִבְרֵי אַגָּדָה הַמּוֹשְׁכִין אֶת הַלֵּב (מכילתא):