וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
אבן עזרא
אז ישיר משה. משפט לה"ק לומר לשון עתיד תחת עבר עם מלת אז אז יבנה שלמה (מ"א יא ז) אז ידבר יהושע (יהושע י יב) אז יבדיל משה (דבר' ד מא) וככה בלשון ישמעאל משה לבדו חבר השירה ולמדוה ישראל ושורר כל אחד ואומר אשירה לה' וכמוהו ויצו משה וזקני ישראל (דבר' כז א) כי המצוה משה לבדו אמרה, וזקני ישראל אמרוה לכל:
אבן עזרא
ויהי אחרי המגפה. אמר השם אל משה ואל אלעזר על יד משה וכן ויצו משה וזקני ישראל אז ישיר משה ובני ישראל:
אבן עזרא
והיה כי תבא. בעבור שכתוב בהניח ה' אמר השם כי יש מצות הן קודם בהניח ה' רק כאשר תבא והם הבכורים והמעשר וכתיבת התורה על האבנים ובנות מזבח והברכה והקלל' על שני ההרים: