פרשנות מצטטת על דברים כח:ג

ברוך אתה בעיר. דברים כ"ח ג' ד' ה' ו':

כאשר דבר לך. וְהֵיכָן דִּבֵּר? (דברים כ"ח) בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר (ספרי):

כך גם מתברר מן המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי במצוות "פרו ורבו". לדעת בית שמאי אדם יוצא ידי חובת מצווה בשני זכרים (יבמות פ"ו מ"ו). בית שמאי מבינים, כמובן, שכדי שייוולדו שני זכרים יש להניח שתיוולדנה גם בנות, או לפחות בת אחת. אך הם אינם מתחשבים כלל בבנות ומונים בנים בלבד.⁶⁶ראו פירושנו שם. אמנם בית הלל חלוקים עליהם, אך עמדה זו משקפת מן הסתם התייחסות מקובלת בחברה, או לפחות בחלקה. ואכן, ניתן לרכז לא מעט מקורות המדגישים את חשיבותו של הבן ואת ההעדפה לבנים זכרים. לידת בן זכר ושחרור מעבדות מוצגות לפי תומן כשיא של שמחה אישית: "וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח? נולד לך בן זכר, רבך מוציאך לחירות ואינו שמח?" (מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה ה, מהד' הורוויץ־רבין עמ' 16-15), ובנים זכרים הם השכר הרב ביותר. הנימוק לכך בהלכה הוא "שמרבין תורה ומצות בישראל ומושיעין את ישראל בעת צרתם".⁶⁷בתלמוד הבבלי מובאת סדרה ארוכה של “הנהגות" המזכות אדם בבנים זכרים: “דאמר רבי חמא ברבי חנינא אמר רבי יצחק: כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים, שנאמר ‘וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים' (תהלים י"ז, יד)" (ברכות ה ע"ב), או “כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: ‘להבדיל בין הטמא ובין הטהור' (ויקרא י"א, מז), וסמיך ליה: ‘אשה כי תזריע וילדה זכר' (ויקרא י"ב, ב)" (שבועות יח ע"ב), ולאותם הפסוקים: “אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: ‘להבדיל בין הקדש ובין החול' (ויקרא י', י), וכתיב התם: ‘להבדיל בין הטמא ובין הטהור' (ויקרא יא מז), וסמיך ליה: ‘אשה כי תזריע' (ויקרא י"ב, ב)" (שם), וכן: “אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: כל המקדש את עצמו בשעת תשמיש – הויין לו בנים זכרים, שנאמר: ‘והתקדשתם והייתם קדושים' (ויקרא י"א, מד), וסמיך ליה: ‘אשה כי תזריע' (ויקרא י"ב, ב)" (שם); ובסגנון שונה במקצת: “מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? אמר להם: ישא אשה ההוגנת לו" (נדה ע ע"ב). "והנושא (אשה) לשם שמים, עליו הכתוב אומר: 'ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצאתך' (דברים כ"ח, ו), 'ברוך אתה בעיר ברוך אתה בשדה' (שם כ"ח, ג), ולא עוד אלא שמוציאין ממנו בנים זכרים, שמרבין תורה ומצות בישראל ומושיעין את ישראל בעת צרתם" (אליהו זוטא, פרשה טז, עמ' 9), או: "כך אמר להן הקב"ה לישראל, בניי אני הוא שאמרתי לכם, אין חפצי אלא ברכה ומי שאין בו עבירה, חזרתי (בו) [בי] בדבריי, אפילו יעשה אדם מאה עבירות זו למעלה (זו) [מזו] ויחזור ויעשה תשובה, וישפיל את עצמו לארץ, ויראה את עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, ויראה את עצמו כאילו חייב באשם תלוי בכל יום, הריני עמו ברחמים ומקבלו בתשובה, ונותן לו בנים זכרים של קומה, ובנים עושי תורה ומקיימי מצוות, ויטמנו דברי (תורתו) [תורתי] בפיו" (אליהו רבה פרשה ז, מהד' איש שלום עמ' 38). גם שכרה של מי שנחשדה כסוטה הוא שתלד זכרים (תוספתא סוטה פ"ב ה"ג), וכן ברייתא המיוחסת לדור יבנה: "מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים?⁶⁸מסכת כלה, פ"א הכ"א, עמ' 157-156: “מה יעשה אדם ויהיו בניו עשירים...", וראו מקבילות שם הערה 48. בכלה פ"ב, יא, עמ' 206: “ויהיו לו בנים", ושמא כוונתו צאצאים? אפשר שהדגש “זכרים" מאפיין רק את הבבלי, וראו בהערה הקודמת. רבי אליעזר אומר: יפזר מעותיו לעניים. רבי יהושע אומר: ישמח אשתו לדבר מצוה. רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליה כרבי חנניא בן תרדיון!" (ב"ב י ע"ב). לא מצינו במקורותינו עצות או הנהגות על מנת שתיוולד בת נקבה.