פרשנות מצטטת על דברים כח:י

וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃

ספורנו

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. הִנֵּה הַשְּמִיעָה תֵּאָמֵר עַל הַדָּבָר הַבִּלְתִּי הֹוֶה בִּזְמַן הַמְסֻפָּר. כִּי אָמְנָם עַל הַדָּבָר הַהֹוֶה אָז תִּפּוֹל רְאִיָּה לְרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, כְּעִנְיַן "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" (בראשית מב:א), "וַיַּרְא בָּלָק" (במדבר כב:ב), "וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ" (דברים כח:י). וּבִהְיוֹת שֶׁיְּצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיְתָה אָז דָּבָר הֹוֶה, לְפִיכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מָה שְׁמוּעָה שָׁמַע, קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁתֵּי אֵלֶּה כְּבָר עָבְרוּ אָז. אַמְנָם כְּשֶׁנְּפָרֵשׁ כִּי הוֹצִיא שֶׁהוּא כְּמוֹ כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא, יֵאָמֵר שֶׁשָּׁמַע כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהֵם הַמַּכּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ'. וּלְכֵן נָשָׂא לִבּוֹ לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ אֶל הַמִּדְבָּר, וְלֹא שָׁלַח עַל יְדֵי שָׁלִיחַ לְמֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, כִּי חָפֵץ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים, כְּעִנְיַן מֶלֶךְ בָּבֶל אֲשֶׁר שָׁלַח לִרְאוֹת אֶת הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָּאָרֶץ (דברי הימים ב לב:לא).
שאל רבBookmarkShareCopy

צרור המור

לא יבוזו לי. כי עכשיו כשאנו עושין המצות בפרהסיא לעיני העמים הן שוחקין עלינו כמ"ש (איכה א) שחקו על משבתיה משא"כ לעתיד נוכל לעבדך לעיר על העמים ואמרו רק עם חכם ונבון וגו' ואומ' (דברים כח) כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

טעם של שדי שהראה הקב"ה לאבות. בספר סודי רזי ש' של שדי רומזת על יעקב שהיה כדמות כסא הכבוד שלמעלה ולכן נושאי המטה שלו היו בכל רוח ג' שבטים רומזת על שין שיש לו ג' ענפים. ד' של שדי רומזת על יצחק ועליו אתמר (שיר ז) דלת ראשך כארגמן שפשט צווארו לשחיטה שכן ד' הוא ממול ערפו במרום קשר של תפילין והוא מקום שכשר למליקה והאריך שם באותו ד' שרומז על יצחק. אבל שין שבתפילין היא רומזת על יעקב (דברים כח) כי "שם 'ד' "נקרא עליך ר"ת שי"ן ויוד שבקשר של יד שבשדי היא רומזת על אברהם שנתנסה בי' נסיונות ובשבילו נברא עולם בי' מאמרות וי' היא סמוך לתפילין של יד שאין שם אלא בית אחד כי (יחזקאל ל לג) אחד היה אברהם אבל בתפילין של ראש ד' בתים כנגד ד' דגלים של יעקב וי"ב תפירות יש ג' לכל רוח לקבל י"ב שבטים ואתמר גבי אברהם (בראשית יד) הרימותי ידי לאל עליון שאות יוד של תפילין של יד רומזת על אברהם. ולכן לדעתי מתחלה מניחין הפילין של היד והוא לקבל אברהם שהיה ראשון ואח"כ כשמניחין של הראש אוחזין מתחלה בקשר שהוא ד' ואח"כ אות שין שהוא בתפילין של ראש שהיא רומזת על יעקב וכשחולצין חולצין למפרע מתחלת יעקב והיא ש' שבתפילין של ראש ואח"כ דלת נגד יצחק ואח"כ תפילין של יד שיוד שבה רומז על אברהם כי הכתוב אומר מתחלה (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקב שהיא שין של שדי ואח"כ יצחק שהוא ד' של שדי ואח"כ אברהם שהוא יוד של שדי לכן הוצרך להיות הגלוי לאבות בג' אתוון אילין שרומזין על ג' אבות. והנה אברהם אמר (בראשית יד) מחוט ועד שרוך נעל. בפרק כסוי הדם. שזכו בניו לב' מצות ציצית ותפילין והנה יש ת' חוטין בציצית כי שורש המצות הם ח' דברים. כתוב בסודי רזי והביא מדרש ע"פ קטן וגדול שם הוא וקחשיב ח' ענינים מה שיש לרשעים בגיהנם כנגד ח' אברים שבאדם שהוא חוטא בהם הנה האדם חוטא בעינים כמה מצות ל"ת שתלוין בענים וכמה מצות עשה שתלוין בהם כנגדם צוה הקב"ה חוט של תכלת (במדבר טו) לא תתורו וגו' ואחרי עיניכם (שם) ועשיתם את כל מצותי. וכמה מצות עשה ול"ת תלוין באזנים (שמות כג) לא תשא שמע שוא וכיוצא בו (דברים יא) אם שמוע תשמעו וגו' כנגדו חוט ב' של ציצית. וכן אדם חוטא באכילה ויש בהם מצות עשה ול"ת כנגדו חוט ב' וכן אדם חוטא בפיו ובלשונו כנגדו חוט ד'. וכן באפו שמריח ריח של ע"ז לא תעשה וגם יש בה כמה מצות עשה שהנשמה נהנית מן הריח כנגדו חוט ה'. כנגד הידים חוט ו' כנגד הרגלים חוט ז' כנגד ראש הגויה חוט ח' וז"ש (במדבר טו) וזכרתם את כל מצות ד' ובהסתכל בח' חוטין אלו יתרחק בח' חטאין דבהון תלוין כל המצות ד' ז"ש (שם) והייתם קדושים לאלהיכם לאלהיכם דייקא כי מרכבה של מעלה היא ג"כ נחלקה לח' אתוון קדישין שהם הוי"ה אדנ"י שהוא של א"ז פרגטיטין של משה שהם שתים שהן ארבע תרין שמהן זה שמי הויה וזה זכרי אדני (שמות כה) כרוב אחד מקצה מזה על זה שמי (שם) וכרוב אחד מקצה מזה על זה זכרי ולכן המרכבה של מעלה שאומרים צבא השמים מימין ומשמאל מכל צד ב"פ ח' מימין ח' של חמלה וח' של חנון משמאל ח' של חרון וח' של חבלה הכי איתא בסודי רזי לדעתי בנוסח אהבה רבה בתפלה תקנו ב' חיתי"ןשהם בכסא הכבוד מצד הימין כי אהבה רבה היא לקבל אברהם (בראשית כב) וישכם אברהם בבוקר שאז (תהלים צב) להגיד בבוקר חסדך תקנו שם חמלה גדולה חמלת עלינו ואח"כ אמר כן תחנינו הרי חמלה הרי חנון ב' חיתי"ן שמצד הימין של המרכבה והנה התפלה עולה דרך ח' שערים כי ז' שערים בז' רקיעים ואח"כ הרקיע שעל ראשי, החיות הוא השער השמיני וזה סוד א"ז א' הוא השער האחד ממעל הרקיעים וכן ח' שמיעות בתפלת שלמה במלכים א ח) וח' שמיעות בר"ה וכן התורה נחלקת לח' דרגין טמא וטהור פסול וכשר וכו' לכן ח' תיבות בפ' זאת התורה. וכן יצח"ק שהוא מנהיג השמיטה הזאת יש בו ח' הויו"ת אבל אברה"ם עולה ח"פ א"ל שהוא חסד אבל משה שעלה למדריגה עלאה זכה להיות בהר ק"ך יום שהוא ח"פ שם של י"ה וכן היו חייו ק"ך שנה. וז"ש בכאן ושמי ד' לא נודעתי להם שהוא רומז על שם י"ה שהוא תקועה בשם של אלהים שבהסתלק שם של י"ה מן אלהים נשאר אלם ז"ש וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' כי שם של י"ה הוא הקול והדיבור של אלהים וז"ש בסוף הפרשה ונתתי לכם מורשה שרומז על התורה שניתנה מורשה על ח' דרגין והנה דוגמת זה בקליפה (בראשית ל) אלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום שהם ח' והם שמנה שרצים שבתורה מלאך המות בשמנה וכן המלכיות (איכה א) ישתרגו עלו על צוארי שהם ב' שהן ד' וכנגדן צריכין אנו לשמור המצות והתורה שכל דרגין דלהון שתים שהן ד':
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר אָמַר. וְהֵיכָן אָמַר ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״ (דברים כח:י):
שאל רבBookmarkShareCopy