אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃
תורה תמימה
ושמחת בכל הטוב. אמר רב מתנא, מניין לבכורים שטעונים שירה, אתיא טוב טוב, [כתיב הבא ושמחת בכל הטוב וכתיב התם (כ"ח י"ז) בשמחה ובטוב לבב, מה התם שירה אף הכא שירה] מאוהתם הוי הפירוש שירה דדרשינן איזו היא עבודה שהיא בשמחה וטוב לב הוי אומר זו שירה, וענין השירה בבכורים, דכשבאו בעלי הבכורים לעזרה קדמום הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני וגו'. .
(ערכין י"א א')
(ערכין י"א א')
רמב"ן
הקדים בברכות פרי בטנך ואחר כך טנאך ומשארתך (דברים כ״ח:ד׳-ה׳) כי פרי הבטן הטוב והחביב יותר ובקללה אחר אותו כי העונש יגיעהו תחלה לנכסיו ואם לא ישוב ישיגהו בפרי בטנו וכן הקדים בברכות נגיפת האויבים קודם הברכה באסמיך ובכל משלח ידך (דברים כ״ח:ז׳-ח׳) כי נצוח האויבים הוא להם הכבוד והצורך הגדול בכבוש הארצות ובישיבתם לבטח בין העמים ובקללות הקדים המארה בכל משלח ידך ואחר הנגיפה מפניהם (פסוקים כ כה) כי הוא העונש שיגיע אליהם באחרונה וכן יגלו בסוף:
הטור הארוך
משארותם צרורות בשמלותם על שכמם. פי' ר' אברהם משארותם הם כלי עץ שלשין בהם כמו טנאך ומשארתך כי חמוריהם הם טעונים בגדים שהוציאו ממצרים. וקשה וכי לא היה טוב להם להטעין לחמורים כלי העץ ויוציאו הם הבגדים: