פרשנות מצטטת על דברים כח:כג

רעב של בצורת הוא שתהיה השנה במעט מטר ימטר בקצת מקומות ובקצתם לא ימטר ובאשר ימטר יהיה מטרו מעט: ורעב של מהומה הוא שיתעסק אדם במלחמות וקטטות וחדושים אשר יתחדשו להם עד שתשמט הארץ ולא תיזרע בעת הזריעה לחרדת העולם: ורעב של כליה הוא שלא ימטר כלל וייבשו הנהרות והאגמים כאמרו והיו שמיך אשר על ראשך נחשת:

רעב של כליה בא. שנה שלא ירדו גשמים כל עיקר. והיו שמיך אשר על ראשך נחשת (דברים כ"ח כ"ג) כי על רוב הפשעים פורענות גדולה:

וְהַנִּרְאֶה לוֹמַר בָּזֶה שֶׁבְּכָל הָאָלוֹת הַמְפֹרָשׁוֹת בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּבְפָרָשַׁת כִּי תָבוֹא, בְּכֻלָּם יֵשׁ מָקוֹם לְאִישׁ קְשֵׁה עֹרֶף לְהָסִיר יִרְאַת ה׳ מִנֶּגֶד עֵינָיו וְלִתֵּן בִּרְכַּת שָׁלוֹם לְעַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ הַצָּלָה מַה עַל יְדֵי אֵיזוֹ תַּחְבּוּלָה אֱנוֹשִׁית, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בְּדוֹר הַמַּבּוּל: ״קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם״ (איוב כד יח), יֵשׁ לָנוּ סְפִינוֹת קְטַנּוֹת קַלּוֹת שֶׁיָּשׁוּטוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְכֵן בְּאָלוֹת אֵלּוּ, דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּתִיב: ״וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ בַּרְזֶל״, מַשְׁמַע דַּוְקָא מַה שֶׁעַל רֹאשְׁךָ וְלֹא מַה שֶׁעַל רֹאשׁ שְׁאָר הָאֻמּוֹת, כִּי שָׁם יִהְיֶה מָטָר, אִם כֵּן יַקְשֶׁה עָרְפּוֹ לוֹמַר: אֵלֵךְ וְאֶקְנֶה תְּבוּאָה מִן שְׁאָר הָאֻמּוֹת כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר אֶצְלָם. וְכֵן דֶּבֶר וְחֶרֶב, יֹאמַר: אִמָּלְטָה עַל נַפְשִׁי, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ה) ״צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם״. וְאִם כֵּן בְּכָל הַקְּלָלוֹת לֹא הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם, כִּי אָמְרוּ: יֵשׁ מָקוֹם לְהִנָּצֵל מֵהֶם עַל יְדֵי תַּחְבּוּלָה אֱנוֹשִׁית. אָמְנָם אִם תְּגַזֵּם לָאָדָם לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזוֹ דָּבָר וְלֹא תְּפָרֵשׁ עָנְשׁוֹ, אִם כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵר מִמְּךָ, כִּי לֹא יֵדַע מִמַּה יִהְיֶה נִזְהָר. וְהִנֵּה בְּאוֹתָן קְלָלוֹת שֶׁל עַרְבוֹת מוֹאָב, וַדַּאי מֵאָה הֵם, כִּי בַּעַל הַמִּדְרָשׁ מְנָאָם וּמָנָה מֵאָה, אַךְ שֶׁנִּכְלְלוּ בָּהֶם שְׁנַיִם שֶׁלֹּא פֹּרַשׁ מַהוּתָם מַה הֵם, וְהוּא מַה שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה״, וּבְלִי סָפֵק שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה לֹא מָנָה כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה בִּכְלַל מִסְפַּר תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, אֲבָל מָנָה תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה זוּלָתָם, וְעִמָּהֶם יֵשׁ מֵאָה, אַךְ מִן אוֹתָן מֵאָה חָסֵר שְׁתַּיִם, לֹא חָסְרוּ מַמָּשׁ אֶלָּא חָסְרוּ שֶׁלֹּא פֹּרַשׁ מַהוּתָם, וְאִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם. עַל כֵּן נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ רְעָדָה אֲחָזָתַם בַּעֲבוּר שְׁתַּיִם אֵלּוּ שֶׁחָסְרוּ וְנִסְתַּם מַהוּתָם, וְיָרְאוּ מֵהֶם שֶׁיֵּעָשֶׂה בָּהֶם כִּלָּיוֹן.

ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה. זוֹ קָשָׁה מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁם הוּא אוֹמֵר "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְגו'" (דברים כ"ח), שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁמַיִם מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהָאָרֶץ אֵינָהּ מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וְהִיא מְשַׁמֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ, אֲבָל כָּאן הַשָּׁמַיִם לֹא יִהְיוּ מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וִיהֵא חֹרֶב בָּעוֹלָם, וְהָאָרֶץ תְּהֵא מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהִיא מְאַבֶּדֶת פֵּרוֹתֶיהָ (ספרא):