אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ ישגלנה [יִשְׁכָּבֶ֔נָּה] בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶּֽנּוּ׃
אבן עזרא
שגלתיה - כמו: והשגל יושבת אצלו והיא הגברת המוכנת למשכב המלך, וככה תשגלנה והוא המעשה.
ברכת אשר
"...מי האיש אשר בנה בית חדש... אשר נטע כרם... אשר ארש אשה" וגו'. כאשר הרהרתי קצת על סדר הדברים ליד שולחן השבת, אמרה ממן שתח' שלכאורה זהו הסדר העדיף - תחילה יבנה בית, אחר יטע כרם ורק אחר ישא אשה. ואכן כך לשון הגמרא (סוטה מד ע"א): לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית (למגורים), ויטע כרם (לפרנסתו) ואחר כך ישא אשה. ע"כ. ואולם ראה סדר הדברים להלן (כח, ל) שגם שם מוזכרים שלושה דברים אלה. (פ' שופטים תשנ"א) וראה "צדה לדרך" לפסוק ה שהסדר השונה בפסוקי התוכחה (להלן כח, ל) הביא את חז"ל (במסכת סוטה שם) לעגן את הסדר הראוי בדברי שלמה שאמר בחכמתו כי יש לבנות בית תחילה, לאחר מכן ליטוע כרם ולבסוף לישא אישה.
רלב"ג ביאור המלות
זמין למנויי פרימיום בלבדטוב הלבנון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
יאכלו את חריהם. רעי היוצא דרך הנקב שלהם, ול' נאה תקנו סופרים לקרותו צאתם כך שנו רבותינו מקראות הכתובים לגנאי קורין אותו לשבח כמו (דברים כח) בעפולים בטחורים (שם) ישגלנה ישכבנה, חוריהם צאתם: