פרשנות מצטטת על דברים כח:לג

את מי רצותי. כל לשון מרוצה הסמוך לעושק, לשון עשוק ורצוץ הוא, חומס דלים ורוצץ:

רצותי. ענין שבירת הגוף, וכן (דברים כח לג): עשוק ורצוץ:

עץ פרי, ותדשא גם כן עץ פרי, ופירושו עושה פרי שהרי בתוצא הארץ לא זכר אלא עץ עושה פרי ופירושו שהעץ יעשה פרי אחד זולתי עצמו, כי גם הוא פורה אלא שהוא יש לו שם כללי מיוחד והיא עץ, ומה שהוא מוציא שמו הכללי המיוחד הוא פרי, ומה שאמד (דברים כ״ח:ל״ג) פרי אדמתך לפי שהכונה אל הפרי שמוציא העץ, כי העץ אינו נאכל, ולפיכך סמך הפרי לאדמה, ולקח האחרון כי אליו הכונה, וכן (הושע ח׳:ז׳) צמח בלי יעשה קמח, להוציא לחם מן הארץ, (תהלים ק״ד) וגם כן הכונה אל עשב הנאכל כי הוא פרי האדמה, ויתכן לפרש כי בכלל עץ פרי היא העלים כי גם הם פורים וזכרם לפי שהם שומרים לפרי, ואע״פ שהם עצמם אינם מאכל לבני אדם הם מאכל לעופות, ולפי שהם שומרי הפרי נכללו במלת פרי כמו שאומרים במשל (חולין ל״ב) איבעון רחמי איתכליא על עליא ואילמלא עלי' לא מתוקמי איתכליא. ומה שאמרנו שהעלים נכללים במלת פרי, יהיו אילני סרק נכללים כעץ עושה פרי שאם לא כן אנה נזכרו אילני סרק בבריאת יום שלישי, שהרי דוד המלך ע״ה כשזכר סדור מעשה כראשית במזמור כרכי נפשי זכרם, כמו שאמר עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול, ואמר (שם) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע וג' הנה זכרם לתועלת העופות, ובאמרו, מכין עפאים יתנו קול ר״ל באכלם מן העלים שהן עפאים שזכר ישמחו ויתנו קול לשמחה, והנה הם תועלת העופות בעלים ותועלת כני אדם בעצים לעשות מהם כלים ולקורות הבתים ולהבעיר בהם אש לאפות ולבשל.

ירעוך קדקוד. ל' רציצה כדמתרגמינן ורצוץ ורעעו:

המרוצה. ריצוץ דלים ועושק יוכיח עליו כי עשוק ורצוץ תמיד סמוכין בלשון מקרא וכן את מי עשקתי ואת מי רצותי (שמואל א י״ב:ג׳):