וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
מדרש בחדוש
לז כרם תטע ולא תחללנו. פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת.. והיית רק עשוק ורצוץ כל הימי'. והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה. כלם נתקיימו בהם כי עד אותה שעה סבירי' היו להנצל לפי שהשי"ת נתן בהם חוזק לסבול המכות כסבורים שטבעם היה מסייעם להיותם חזקים ובריאים. אי נמי חזקם שבמרום יהיה הוא המושיעם. אי נמי הכשפים שעשו יהיו מועילי' להם. שהם היו שהחזירו להם חיותם עכשו שמרגישי' היותם מתי' נשתגעו ממראה עיניה' ואבד שברם ובטל סכויים. עד עתה סדרנו המכות על סדר הפסוקי' ועל כן לא באו על סדר הוייתם. מכאן ואילך נזכיר אותן הרמוזי' בשירת הים:
שד"ל
והיה רק זועה הבין שמועה, GROTIUS, רוז' וגיז' פירשו שמיעת השמועה בלבד תהיה זועה, כאלו כתוב והיה זועה רק הבין שמועה, דוגמת רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו (תהלים לב ו') יתפלל לשטף מים רבים שאליו לבדו לא יגיעו; ומוה"רר ישראל גדליה קזיס זצ"ל פירש רק זה דוגמת והיית רק עשוק ורצוץ (דברים כ"ח ל"ד), והיית אך שמח (שם ט"ו), שענינם לא תהיה דבר זולת זה, כלומר תהיה עשוק מאד מאד, תהיה שמח מאד מאד, אף כאן תהיה זועה שלמה, כלומר גדולה מאד וכן מצאתי אח"כ לגוסיציוס): וקרוב לזה פירש רש"י והיה רק זועה, זועה לכל השומעים. זועה, לשון חלחלה ונדנוד, כמו ולא קם ולא זע ממנו (אסתר ה' ט'), ביום שיזועו שומרי הבית (קהלת י''ב ג) (רא"בע ורד"ק) והכוונה בכל זה כי מלך אשור ילכוד בלא מלחמה כל ערי יהודה וחיש לא יציל אותן מידו, ובכל יום יהיו אנשי ירושלם שומעים שמועות שלכד מלך אשור עיר פלונית ועיר פלונית; אך ה' ייסד ציון, וכשיצורו האויבים עליה פתאום יכרתו.