פרשנות מצטטת על דברים כח:לט

תניא ר' יהודה בן לקיש אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד חזק עד שלא תשמע את דבריהם או משתשמע את דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן איני נזקק לכם שמא יתחייב חזק ונמצא רודף את הדיין אבל משתשמע את דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן איני נזקק לכם שנאמר (דברים א׳:י״ז) לא תגורו מפני איש ואמר רב חנין אל תכניס דבריך מפני איש ואמר רב הוגא (דף ז.) מאי משמע דהאי לא תגורו מפני איש לישנא דכינוסי הוא אמר רב נחמן בר יצחק דאמר קרא (דברים כ״ח:ל״ט) ויין לא תשתה ולא תאגור:

(ה) שיזמור לכרמים כו'. נקט תחלה מלאכה זו שבכרם, שמצינו שכתובה בתורה בלשון עבודה בכרם (דברים כ"ח) כרמים תטע ועבדת (וכאן הנטיעה עצמה מפורש ויטע ה"א גן,) דהינו זומר שהוא תולדה לנוטע כדאית' פ"ז דשבת (ע:):

אגור, כניש. הוא מל' "אגרה בקציר" (משלי ו' ח'), וכן "ולא תאגור" [לעיל כ"ח ל"ט] והוכרח לת' כן לבלי ליחש חלילה לה' המורא והפחד, וכפרש"י. ומהתרגום הזה וכן מהרבה פסוקים אחריו נראה בעליל שאונקלוס תרגם אליבא דר' יהודה בספרי שדרש הפסוקים האלה על ישראל ולא כר' נחמי' שדרשם על אוה"ע כמו שהביא רש"י בסוף הפרשה.