כָּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃
רש"י
סקאי – מין ארבה כדמתרגם הצלצל (דברים כח) סקאה ומלקוש לשון ארבה כמו והנה לקש אחר גזי המלך (עמוס ז׳:א׳):
רש"י
ובשירים ובכנורות ובנבלים ובתפים. כולם כלי שיר הם אבל מצלתים כלי שיר היה ולא היה עשוי כ"א להשמעת קול ודוגמתו כלי שיר שקורין פויקי"ן בל"א שמכין עליו במקלות והוא משמיע קול וכן מוכיח לקמן (ט"ו) ובמצלתים משמיעים וכתיב (שם) והמשוררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע ועוד למטה כתיב בשיר בית ה' במצלתים וגומר (לקמן כ"ה) ועל שם כך נקרא מצלתים וכן יירש הצלצל (דברים כ״ח:מ״ב) מין ארבה המשמיע קול כדכתיב בנבואות (יואל ב׳:ה׳) על הארבה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון וגו':
גור אריה
לשון מוריש ומעשיר וכו'. והקשה הרמב"ן בשלמא לשון 'מוריש' יתפרש שפיר על האדם, אבל על "אשר לך" דכתיב "פן תורש אתה וכל אשר לך" איך שייך לשון "מוריש', ויראה לי דשייך על עבדים ושפחות ובהמות כאשר אין להם מזונות כפי צורך שלהם, כמו שאמרו רז"ל (שבת קנה ע"ב) 'לית עתיר מחזיר', ובפירוש כתיב (דברים כח, מב) "יירש הצלצל", ופירש שם (רש"י) 'יעני' 'יעשה רש מן הפרי' ועל העץ קאי הנזכר שם בכתוב, ומכל שכן ששייך לשון זה על הבהמות: