פרשנות מצטטת על דברים כח:נ

ויתכן לפרש על דרך הפשט כי הוצרך זה ללמדך שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, שנאמר (תהילים נ׳:ג׳) וסביביו נשערה מאד, ועל כן הוסיף הכהנים המשוחים ולומר כי אפילו אנשים גדולים כאלו הכהנים המשוחים אשר מלא ידם לכהן לא נשא פניהם כשחטאו לפניו אבל הענישם מיד בעונש מיתה, וזהו שכתוב (דברים כ״ח:נ׳) אשר לא ישא פנים לזקן וכתיב (איוב ל״ד:י״ט) אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם.

אשר לא ישא פנים. פשטיה דקרא אפני אדם קאי שאין נושא פנים בשביל גדולתו ועושרו או באדם זקן ונשוא פנים כדכתיב (דברים כ״ח:נ׳) אשר לא ישא פנים לזקן אבל ישא ה' פניו אליך אפני שכינה קאי שיראה לך פנים שוחקות ולא פנים של כעס והא דלא פריך הכא מדכתי' (איוב מ״ב:ט׳) וישא ה' את פני איוב וכתיב (שם) כי אם פניו אשא משום דהתם [חס] בשביל צדקו: [עי' תוס' נדה ע: ד"ה כתוב וכו' הניחו בקושיא]

אמנם לפי שהתוכחות הכתובות בתור' היו לאיים את ישראל נשתנו מקצתן בשמם ממה שהיו במצרים לפי צורך הסיפור אבל היו מעין מה שהיו שם כגון ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ גוי אשר לא תשמע לשונו. במצרים היו דובים ואריות ושאר מיני חיות רעות ועופות שבאו עליהם במכת הערוב שהם גוי עז פנים אשר לא ישא פני' לזקן ונער לא יחון ואכל פרי בהמתם ופרי אדמתם. ואם היו סוגרים פתחי בתיהם, החיות היו רומסים אותם ושוברו' הדלתות. יולך ד' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת. הוא פרעה שהקימוהו עליה' כמ"ש בדברי הימי' וניצול מן הים והלך לנינוה. וכן כיוצא באלו כל השאר שאין הפשט מסכי' אליה'. ואם לא נדע לכוון את כלם ריק הוא ממנו. ועם כל זה נחפשה דרכינו ונחקורה לישב קצתם אל השכל בכח פסוקי' ומאמר רז"ל עד שנגיע אל כלל המאתי' וחמשי' מכות שלקו בהם המצרי' על הים.