פרשנות מצטטת על דברים כח:נז

בספר דברים נזכרת הקללה שהאישה תאכל את ילדיה ואת השליה היוצאת בלידתם: "[...] ובשִלְיָתָהּ היוצֵת מבין רגליה ובבניה אשר תלד, כי תאכלם בחֹסר כל בסתר, במצור ובמצוק" (דברים כ"ח, נז). בפסוק זה נראה שהשליה היא חבל הטבור. אכן, לאחר הלידה משתלשל חבל הטבור מבין הרגליים, ויש לו ערך תזונתי ובריאותי. התיאור אינו מתאים כלל לשליה. תרגום אונקלוס מדלג על מילים אלו, אבל התרגום המיוחס ליונתן מפרש: "ובשפיר שיליתה דתיפוק מבית תורפה". לפי דברי תרגום יונתן אפשר לשער שהוא הבין שהשפיר והשליה חד הם, אלא שהשפיר הוא השקית עם הוולד, כפי שפירשנו, והשליה היא השקית הריקה, אולם סביר יותר להניח שבמילים "ובשפיר שליתה" הוא התכוון לכל הקומפלקס של שפיר (קרומים, מי שפיר וחבל הטבור) ושליה, היוצא במהלך הלידה ולאחריה. לעניין בכור וקרבן דינם אחד ולעניין טומאה דינם שונה, שכן השפיר מכיל נפל חסר מין, או שאי אפשר לברר את מינו, והשליה ריקה ואי אפשר לברר מאומה.

עד כי יבא שילה. פי' דוד שהוא תחילת מלוכה ומחוקק הוא הסופר החותם במצות המלך ופי' מבין רגליו כי כן דרך הסופר לישב ברגלי הקצין ופי' שילה בנו מלשון ובשליתה פי' עד שיבא בנו. והקשה עליו הרמב"ן כי לא יאמר שבט אלא על המלוכה כדכתיב שבט מלכותיך שבט מושלי' ולא הי' שבט ליהודה קודם דוד וכתב הוא אעפ"ש לאיסור שבט מיהוד' לא הבטיחו שלא יסור לעול' שהרי נאמר לו יוליך השם אותך ואת מלכך אשר תקים עליך הרי הם ומלכם בגולה אין להם מלך ושרים אלא פי' לא יסור שבט מיהודה אל א' מאחיו פי' משנבחר דוד לא יסור שבט מלכות מזרע דוד כי המלכות שיהי' בישראל יהי' ממנו ולא מזרע שאר השבטים:

שילה. יש אומרים כדרך המתרנם ארמית כטעם שלו, ויש אומרים, שהוא מגזרת "ובשליתה" (דבר' כח נז), ויש מי שהוציא מלשון קדמונינו ז"ל שליל, ויש מי שפי' אותו על עיר שילה, ויפרש "יבוא" כמו "ובא השמש" (ויקרא כב ז), או עד כי יבוא קץ שילה כי כן כתוב "ויטוש משכן שילה" (תהלים עח ס), ואחר כן ויבחר בדוד עבדו" (תהלים שם פ' ע), גם זה איננו רחוק, או יהיה שילה כמו בנו, והה"א תחת וי"ו כמו בתוך אהלה (בראשית ט כא) מגזרת לא תשלה אותי (מ"ב רכח) שפירושו לא תוליד:

את שלתך. חסר א', לדרוש בו לשון בנים, כמו (דברים כח כז): ובשליתה היוצאת וגו':