פרשנות מצטטת על דברים כט:יד

מורשה ולא ירושה לרמוז שלא יהיו יורשים אותה לפי שעתידין היו יוצאי מצרים למות במדבר אבל יהיו מורישים אותה לבניהם ובניהם יכנסו לארץ ולא הם ולכך הזכיר לשון מורשה, וכן יש לפרש בפסוק (דברים ל״ג:ד׳) תורה צוה לנו משה מורשה ולא אמר ירושה כי היה במשמע שהתורה לא תהיה ירושה כי אם לאותו הדור שקבלוה בלבד ועל כן אמר מורשה שצריך להורישה לבניהם וכענין שכתוב (שם ו) ושננתם לבניך, כי גם הדורות העתידים חייבים הם בקיום התורה כאותם שקבלוה, ועל דעת רז"ל שם היו וכענין שכתוב (שם כט) ואת אשר איננו פה עמנו היום. והנה הבטחה זו סיים בה אני ה' כי כן התחיל בלשון הזה ובא ולמד אני ה' המבטיח אני ה' המקיים.

לא עמדו אבותיו על הר סיני - שהרי נתן טעם למעמד הר סיני לבעבור תהיה יראתו על פניכם וכתיב (דברים כ״ט:י״ד) את אשר ישנו פה היום ואת אשר איננו פה ומי שאין לו בושת פנים אינו מזרעם:

וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת הַבְּרִית הַזֹּאת וְגוֹ׳. רֹב הַמְפָרְשִׁים נִתְקַשּׁוּ מְאֹד בִּשְׁבוּעָה זוֹ שֶׁהָיְתָה עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעוֹלָם עֲדַיִן, וְאֵיךְ יִכָּנְסוּ בִּבְרִית הַשְּׁבוּעָה. וְשֹׁרֶשׁ קֻשְׁיָא זוֹ תִּמְצָא בָּעֲקֵדָה, וְנִמְשַׁךְ אַחַר דַּעְתּוֹ גַּם מהרי״א וּשְׁאָר מְפָרְשִׁים. וְדַעַת רז״ל (תנחומא נצבים ג) שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעֲתִידִין לְהִבָּרְאוֹת הָיוּ שָׁם. וְיֵשׁ שֶׁדִּקְדְּקוּ זֶה מִשִּׁנּוּי הַלָּשׁוֹן שֶׁבַּפָּסוּק: ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם״, וְלֹא אָמַר ״וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה׳״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמְּדַבֵּר בִּנְשָׁמוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם פֹּה עִמָּנוּ מִכָּל מָקוֹם הֵם עוֹמְדִים לִפְנֵי ה׳ תָּמִיד תַּחַת כִּסֵּא כָּבוֹד, כַּמַּלְאָכִים שֶׁנִּקְרְאוּ עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ג ז): ״וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה״. גַּם נִרְאֶה לְדַקְדֵּק זֶה מִלְּשׁוֹן ״עִמָּנוּ״, כִּי הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר ״וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה הַיּוֹם״, אֶלָּא לְדַקְדֵּק מִזֶּה שֶׁדַּוְקָא עִמָּנוּ אֵינֶנּוּ אֲבָל יֶשְׁנוֹ עִם ה׳ וְעוֹמֵד לְפָנָיו. וּמַה שֶׁהִקְשׁוּ: וְכִי יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעַ אֶת הַנְּשָׁמָה? מָצִינוּ דֻּגְמָא לָזֶה שֶׁאָמְרוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (ל:), שֶׁבְּיוֹם הַלֵּדָה מַשְׁבִּיעִין אֶת הָאָדָם: הֱוִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע וְכוּ׳.

ישי מות עלימו. ישיא הקב"ה עליהם את מלאך המות, ישי יסכסך ויסית לשון הנחש השיאני ואוכל (בראשית ג׳:י״ג), ומנחם פתר ישי לשון יש כמו אם ישכם עושים (שם כ"ד) אשר ישנו פה (דברים כ״ט:י״ד):