פרשנות מצטטת על דברים כ:טז

ויהי אחר הדברים האלה פרש״‎י אחר דבריו של שטן וכו׳‎ וי״‎א אחר דבריו של ישמעאל. מה שפרש״‎י כך היינו משום דאמרינן בעלמא כל מקום שנאמר אחר סמוך, והכא לא מצינן למימר הכי כמו שפירש רש״‎י כאן. ואותה שנה קדמה לעקדת יצחק שתים עשרה שנה. וי״‎מ אחר הדברים האלה שכרת אברהם ברית עם אבימלך לו ולנינו ולנכדו שלא ברשות הקב״‎ה וארץ פלשתים נתנה לו ולזרעו כדכתיב ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים, וגם ביהושע כל ערי חמשת סרני פלשתים מנויות בכל גבול ארץ ישראל והקב״‎ה ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה לפיכך והאלקים נסה את אברהם קינתרו וציערו לשון על נסותם את ה׳‎ מסה ומריבה, והנם זועפים מתורגם נסיסים בנס וקצף דדניאל כלומר נתגאית בבן שנתתי לך לכרות ברית ביניכם ובין בניהם ועתה לך והעלהו לעולה ותראה מה הועילה כריתת הברית. דבר אחר נסה את אברהם לשון נסיון ולא נסהו בשבילו שהכל גלוי וידוע לפניו מה שהיה והוה ועתיד להיות אלא הביאו לידי נסיון לפני מדת הדין שהיתה מקטרגת לפניו עליו ולהודיע לבריות כמה נדבו לבו לעשות רצון בוראו ולא יוכלו לקטרג עליו.

ויהי אחר הדברים האלה - כל מקום שנאמר: אחר הדברים האלה מחובר אל הפרשה שלמעלה. אחר הדברים האלה שהרג אברם המלכים אמר לו הקב"ה: אל תירא אברם מן האומות. ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק ויוגד לאברהם לאמר כו' ובתואל ילד את רבקה. וכן אחר הדברים האלה שהגיד מרדכי על בגתן ותרש גדל המלך אחשורוש את המן שרצה להרוג את מרדכי והועיל לו מה שהציל את המלך ונתלה המן. אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הקב"ה על זאת, שהרי ארץ פלשתים ניתן לאברהם וגם ביהושע מטילים על ערי חמשת סרני פלשתים גורל בכלל גבול ישראל והקב"ה ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה לכן -

לפני הר סיני שערך כעדר העזים עדר שעמדו על הר סיני לא היו עומדים באלירא. שהיו מצמצמין. כן צריך לומר. שמפרש שערך כינוי לישראל, וקאמר שישראל שעמדו לפני הר סיני לא היו עומדים באלירא פירוש בקלות ראש ומבולבל, אלא היו עומדים ביראה ורתת וזיע ומצמצמין עצמן מחוברים יחד כמו עדר העזים שהולכים מחוברים יחד, ולא עברו על מאמר הקדוש ברוך הוא (שמות יט, יב) השמרו לכם עלות בהר וגו', וכן (שם פסוק כא) רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות וגו', אבל האומות שלא יראו מן הקדוש ברוך הוא ולא קבלו את התורה נגזר עליהם (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה, וזה שאמר, ר' אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מייתי לה מן הכא כו' מחורב נחרבו רצה לומר על שלא קבלו התורה מחורב, לכן נחרבו נגזר עליהם החרב, וזהו שאמר נטלו אפופסים (פירוש גזר דין, וכן הוא בלשון יוני, מוסף הערוך) שלהם למיתה, על שמעם הדברות בקלות ראש ולא קבלו אותם:

וימצאוהו המורים בקשת. בוא וראה כי אין חכמה ואין תבונה לנגד ה' (משלי כ״א:ל׳) כי נגד ה' דרכי איש בנימין היו שונאיהם נופלים לפניהם בקשת כי הם בקיאים בקשת כדכתיב אטר יד ימינו וגו' בשופטים (כ"א) וכן ביהונתן צדה אורה לשלח לי למטרה בשמואל (א' כ') וכתיב למטה (י"ב ב') בנימן נושקי קשת מימיני' וגו' וכן באסא בספר זה (ב' י"ד) ומבנימן נושאי מגן ודורכי קשת וגו' אבל כשהשם סר מעל שאול נפל ביד רובה קשת בדבר שהוא אומנתו ויחל מן היורים. כמו ותתחלחל המלכה (אסתר י'):

רשות - משום דכתיב (דברים כ׳:ט״ז) בשבעה אומות לא תחיה כל נשמה איצטריך למיכתב מבני התושבים לעולם בהם תעבודו להתיר אחד משאר אומות הבא על הכנענית שהיא משבעה אומות והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד והכי מפרש לה בהמקנא: