רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ (פ)
מלבי"ם באור המילות
והמוצב, הם הגבורים היוצאים בראש להשחית, כמו מצב פלשתים והקימתי מצרת כמו ובנית מצור על העיר (דברים כ' כ') :
שד"ל
והקימותי עלך מצורות, כמו ובנית מצור (דברים כ' כ'), הם כלים או בנינים שהיו עושים להפיל החומה ולהשחית האנשים אשר עליה, והנה הזכיר שלשה ענינים בהדרגה נכונה, תחלה יחנה על העיר סביב, אחר כן הזכיר שיצור עליה בקביעות ולא יזוז משם עד רדתה, ואח"כ הזכיר שלא יצטרך להמתין שם עד שתפתח לו מפני הרעב, כי גם יעשה תחבולות וכלי מצור להפיל החומה אמנם המכוון בכל זה איננו שסנחריב יעשה כל זה על ירושלם, כי לא יחס הדבר אל האויב כי אם לאל עצמו, וזה דרך משל, הטעם שיפחיד יושבי העיר וישימם במצור ובמצוק ובחרדה גדולה, כאלו האויבים קרובים לחומה וכאלו כבר בנו עליה מצור י ויש מגיהים מצדות.
מלבי"ם באור המילות
רדיתם אתם. הרדיה נקשר תמיד עם ב', לא תרדה בו בפרך (ויקרא כ"ה מ"ג מ"ו), לבד בד' מקומות נקשר עם מלת אותם, (פה), שם בנימין צעיר רודם (תהלות ס"ח), לא ירדנו בפרך לעיניך (ויקרא כ"ה נ"ג), עד רדתה (דברים כ'), כי פעל רדה נרדף עם ממשלה, רק שמורה הממשלה הקשה, שמוריד אותו מן החירות אל העבדות הקשה, ובזה י"ל שיתוף עם ירידה, ואם יורידנו מצד ממשלות עליו יצדק שימוש הב', כי הממשלה בא נקשר עם ב', המשול תמשל בנו, ואם יוסיף להורידו מצד עצמו, כמו הורדת הצאן פה, ובמ"ש בנימין צעיר רודם, שהמשילם שם לחיות, גער חית קנה, וכן הורדת העיר הנכבשת, יצדק שימוש הפעול, שמוריד אותם ובמ"ש לא ירדנו בפרך לעיניך דרש בספרא ממלת לעיניך שאין הב"ד מצוים לכנס לביתו ולבדוק אח"ז, מוסיף רבותא שגם אם ירדה אותו שזה קשה מן הרדיה בו, שמחשיב אותו ירוד ונקלה מצד עצמו, אין הב"ד חייבים ליכנס לביתו לעיין ע"ז רק אם הוא לעיניך מחויבים למחות בו :