וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
שד"ל
בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי, הם בני יהודה שהיו חטאים בימי חזקיה כמו שציירם ישעיה בסימן א', וה' שלח סנחריב להענישם על ידי שעלה על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם, ואין ספק כי אז שלל שללם ובזז בזם. אצונו, לשון מנוי על שררה, כמו שפירשתי והתיצבו באהל מועד ואצונו (דברים ל"א י"ד).
מגלה עמוקות
אמר משה אעברה נ"א. לפי שבקש כל ז' ימי השבוע של חודש אדר ויש בשבוע א' נ"א שעות שיש מנוחה ליורדי גיהנם בגיהנם דהיינו בכל יום ג' תפלות המבוארות בתפילת משה את גדלך זה שחרית אברהם ואת ידך החזקה זה מנחה יצחק אשר מי אל זה ערבית יעקב הן הן שלש ראשונות תקנו נגד ג' אבות כל תפלה יש מנוחה שעתא ופלגא כמבואר הן הן תלת שרביטין בסוד (אסתר ה) ויושט המלך את שרבי"ט הזהב לאסתר המלכה היא השכינ' ש"רביט ה"זהב בגימט' תק"מ דהיינו חצי שעה ג"פ שרבי"ט הזה"ב הרי שעתא ופלגא מנין י"ה יד"וד צבאות הנה ו' ימים בכל יום ד' שעות וחצי הרי בו' ימים כ"ז שעות אח"כ כל יום שבת כ"ד שעות הרי נ"א ועז"א (בראשית יט) אמלטה נ"א שמה דאי' גבי שר של גיהנם ז"ש משה אעברא נ"א לדעתי נרמז בפסוק (תהלים קיט) שלום רב לאוהב"י תורת"ך בגי' תתר"ף ואי"ן למ"ו מכשו"ל בגי' תקל"ט הרי רגע א' כשנשלם שעתא ופלגא יש להם מנוחה ועז"א בזוהר שדנו להאי גברא בההוא עלמא שבייש את חבירו ושמח על שרא' שלא ידע ההוא תלמוד כלום ודנין אותו מ' יום בגיהנם בכל יום ויום שעתא ופלגא וק' הלא מ' יום ניחא על בזיון התורה הניתנה במ' יום אבל שעתא ופלגא אמאי ולדידי ניחא לפי שעבר על פסוק זה שלום רב לאוהב"י תורת"ך בגימטריא תתר"ף ואי"ן למ"ו מכשו"ל תקל"ט לכן אותם (איוב ז) רגעים תבחננו בההוא עלמא לאשלמא דינא ז"ש משה אעברה נ"א מאחר שכבר שלמו כל ז' ימים שלא היה אופן ברקיע שלא הניח משה עליו ראשו כל ז' ימים אלו וחשב (משלי כד) כי שבע יפול צדיק וקם שיש בשבע ימים נ"א שעות של עת רצון ואתחנן אל י"י בע"ת ההיא היא עת רצון מן ו' עתים בעת תפלת צבור בעת רצון ענותיך והשיב רב לך שלום רב (תהלים קיט) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב (ישעיה נג) ואת עצומים יחלק שלל כנ"ל שלשה מלאכים נזדווגו למשה כמבואר ברבה פ' וזאת הברכה סי' (שיר ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזגמ"יכאל מימין ג"בריאל משמאל ז"נגיאל הסופר באמצע סודו מז"ג ומבוארין במזמור ל"ט כשהגיע משה לל"ט רצועין לאלקאה שהיה בלעם יודע דעת עליון רב החובל עליהם כמבואר בזוהר פ' בלק שהם ל"ט והוא עליהם (דברים כה) במספר ארבעים יכנו אמר שם אמרתי אשמרה דרכי כי מספר שלשתן הוא (משלי טז) חמ"ת מלך מלאכי מות מיכאל בגי' ק"א זנגיאל בגי' ק"א הרי חשבון שניהם בגי' ר"ב ומנין גבריא"ל בגימטריא רמ"ו לכן כשנשא שלמה בת פרעה נעץ גבריאל קנה א' בים ונבנית עליו כרך רו"ם כי חושבנה דדין כדין וגבריאל עם ו' אותיות בגי' רנ"ב ר"אה נ"א ב'ענינו שהש"י בחננו כנקיבה שיש לה רנ"ב איברים ר"ב ל"ך בגי' (איוב לח) בר"ן יחד כוכבי בוקר הוא מנחת מחנה גבריאל שלקח קרח ר"ן איש עם דתן ואבירם הרי רנ"ב (תהלים לט) אשמרה דרכי ב"פ דר"ך בגי' ג' אלו (שם) ח"ם לב"י (קהלת ד) חו"ט מ"שולש ל"א ב"מהרה י"נתק (תהלי' לט) בקרב"י בגי' מטטרו"ן בהגיגי כי עיקר ענין אתמר במחשבה לכן א' נתאוה משה לפי שהשיב לו הקב"ה רב לך יש לך רב זה אדם הראשון שבשבילו ז"ש (שם) א"שמרה ד"רכי מ"חטא ר"ת אד"ם בלשוני לפי שאמר (שמות ד) כבד פה וכבד לשו"ן ז"ש (שם ו) הן אני ערל שפתים וכה"א (דברים לא) הן קרבו ימיך למות או ע"ד ז"ש רב לך הרב שלך יש אם למקרא ויש אם למסורה לפי ספרים שלנו ונשב בגיא בא' לבסוף לפי שמשה עמד לקביל אלהי"ם אחרי"ם בגי' מש"ה ולא היה לו זכות של ארץ ישראל להתפלל על יצר ע"ז כמו שעשה עזרא בבית שני עז"א ונשב בגיא שכל ענינו לבקש להחריב בתי ע"ז מן העולם כמ"ש רז"ל (משלי טו) ב"ית ג"אים י"סח אדני ואם כדברי הזוהר ונשב בג"י בי"ג מכילין דרחמי לפי שמחלוקת קדום (ר"ה ל וי"ז) באיזה מקום מתחילין י"ג מדות רבני ספרד מתחילין י"י י"י אל וגו' ורבני צרפת מתחילין שם השנית ומביאין ראיה על פסיק שיש בין שם ראשון לשני והזוהר באידרא מתחיל אל רחום וחנון י"ג תיקוני אריך ועז"א כי (תהלים ל) אליך י"י אקרא על שם הראשון כדברי רבני צרפת שהוא אינו רק קריאה בעלמא (שם) ואל י"י ר"ל להשם השני אתחנן שם מתחיל תחנה לפי דברי ר"ת שהי"ג מדות מתחילין משם הראשון ומביא ראיה מן מנהגן של ישראל תורה היא כשאומרי' (שמות לד) ויעבור י"י על פניו ויקרא מתחילין הצבור (שם) י"י י"י אל רחום וחנון ואם לא היו מתחילין הי"ג מדות רק מן השם השני היה לו לש"ץ לומר ויעבור י"י על פניו ויקרא י"י והקהל היה להם להתחיל השם השני י"י אל וגו' אלא הוא שם מקום התחלת המידות לפי זה פירוש הפסוק אליך י"י ר"ל כי ר"ת מפרש פי' שני שמות שני מידות הא' קודם שיחטא השני לאחר שיחטא ז"ש אליך י"י ר"ל לשם הראשון דהיינו שהוא קודם שחטא אקרא ואל י"י לאחר שיחטא אתחנן צריך לבקש בלשון מתנת חנם ז"ש כאן משה ואתחנן אל י"י ר"ל לשם השני שהוא בלשון חנם בעת ההיא מאחר שהיה לאחר החטא הוצרכתי לבקש אל י"י השני לאמר לדורות אדני קודם שיחטא אז מתפלל בד ינא דמלכותא כמ"ש דוד קודם שחטא (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך ולאחר שחטא הויה בנקודת אלקים שהוא רחמים. (בגי"א י"ב גבולי אלכסון הם ביצירה קבל יעקב אמר (בראשית כח) אין זה כי אם בית אלהים י"ב תחומין בעולם עשייה תמן מקננא מטרוניתא ובעולם בריאה י"ב שבטים ובאצילות י"ב צירופי הוי"ה) ולפי דברי הזוהר שמתחילין י"ג מכילין מן אל רחום וחנון (משלי ד) א'ר'ח צדיקים כאור נגה נוטריקון תלת מכילין קדמאין א"ל ר"חום חינון ז"ש אתה החילות להראות את עבדך שהראה לו י"ג מכילין את גדלך ואת ידך זו מידת טובך שהקב"ה אמר (שמות לג) אני אעביר כל טובי על פניך ז"ש אעברה נ"א ר"ל שיעבור עתה השאלה אשר ביקש ממני (שם) הראני נ"א את כבודך ז"ש אעברה עתה נ"א שאלת הראני נ"א והשיב לו הקב"ה רב לך וזכה לזה עלה ראש הפסגה ז"ש אשר מי א"ל בשמים ובארץ מלת א"ל הוא התחלת י"ג מדות וחשב משה כשיגיע למדריגה זו ידיעת א"ל אזי יזכה להעביר גילולים מן הארץ (ישעיה ב) והאלילים כליל יחלוף להרוג ל"א מלכים שהם בקליפה ל"א לקבל הקדושה א"ל כמ"ש (דברים לב) כי דור תהפוכות המה בנים ל"א אמן בם הם קנאוני בלא א"ל ר"ל שמהפכין מן א"ל עושים ל"א ז"ש משה אשר מי א"ל בשמים ובארץ אעברה נא עתה אעבור בא"י ל"א מלכים כי כל אלה מלכים שלשים ואחד קליפות אינון וביום ו' אחר ו' שעות על היום מתחילין להעביר אותם בשעה שמתחלת קליפת נגה לעלות הרמתה לאחר חצות בסוד לא"ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו (תהלים צב) בפרוח רשעים כמו עשב ז"ס ואורח צדיקים כאור נג"ה שמתחלת קליפה נגה לעלות עד שעה אחת במוצאי שבת וע"ז אני דרשתי פסוק כמין חומר שאמר דוד (שם נז) אקרא לאלקים עליון שמסתלק דין מן העולם לא"ל גומר עלי ר"ל עם דוד המלך נגמר שם א"ל כי סעודה קטנה של מוצאי שבת הוא סעוד' דוד והוא שעה ל"א ו' שעות בערב שבת עד הלילה כ"ד שעות של שבת הרי ל' ושעה אחרונה של סעודה קטנה הרי א"ל לא"ל גומר עלי נמצא מי שאוכל סעודה זו גורם להעביר כל אלה מלכים שלשים ואחד והנה חשב משה כשיגיע למדריגת א"ל אזי יזכה להריגת ל"א מלכים בארץ והשיב לו הקב"ה רב לך שאין זה שלך וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי זה חלקו (קהלת א) מכל עמלו אשר יעמול תחת השמש כי משה פני חמה והוא פני לבנה ואין ענין י"ג מכילין אלו כשתשיג השגת י"ג מכילין לא מעלה ולא מוריד לכיבוש ל"א מלכים ז"ש רב לך יש לך הרבה להשיג בענין י"ג מכילין אלו אבל אין ענין השגה זו להכנעת ל"א מלכים אל תוסף דבר אלי עוד במלת א"ל נרמז של"א מלכים אינון ניתלין בהשגה זו ורב לך השגה על זהעלה ראש הפסגה וראה והשיג אבל לא תעבור את הירדן הזה רק צו את יהושע וגו' ועז"א ונשב בג"י בי"ג מכילין כפי דברי הזוהר שזכה לראש הפסגה מן י"ג אלו תלת קיטרין אר"ח צדיקים גם הראה לו השגת שתי שמות לכן אמר י"מ"ה ו"צפונ"ה הרי שם בן ד' א' ת"ימנ"ה ו"מזרח"ה הרי שם בן ד' שני הרי כל השגות לפי כל הדיעות כמנין י"ג מכילין ושמה לא תעבור ועז"א ונשב בגי"א. או שהראה לנו סדר התפלה ז"ש לאמר לדורות ענין התפלה לסדר שבחו של מקום ג' ראשונות ואח"כ צריך לומר י"ג מדות אחר שמונה עשרה ז"ש ונשב בג"י כדברי הזוהר פ' פקודי שצריך לומר י"ג מדות אחר התפלה גם נפילת אפים (א' ואתחנן שהוא רמז (תהלים כז) אם תחנ"ה עלי מחנה לא יירא לבי כי אם תקום עלי מלחמה תחינה בזאת אני בוטח לכן התחיל משה ואתחנן אל י"י):
פירוש מהרז״ו
קרא את יהושע. והתיצבו באוה"מ ואצונו משמע שיצוה ליהושע לבד ולא למשה והלא בפרשת פינחס וכן בסוף דברים ובריש ואתחנן כתיב ענין צווי זה ושם כתוב שמשה יצוה ליהושע וכאן אמר ואצונו אלא דכאן סמוך למיתתו ביקש שיהיה תלמידו של יהושע א"כ מ"ש וילך משה ויהושע בהכרח שהלך עמו כתלמיד משמאל רבו ולא לימינו ומ"ש ויעמוד הענן על פתח האהל הכוונה להפסיק בין יהושע למשה וכל זה דרשו ממ"ש קרא את יהושע ואצונו: