וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עץ יוסף
ראש למלכים. ואף על פי דמשה נמי איקרי מלך דכתיב (דברים לג, ה) ויהי בישורון מלך, לא היה כדרך המלכים, שעיקר גדולתו מפני נבואתו ועל ידי כן הוא שהיה שליט, וראיה לזה ממה דאמר בשמות רבה פ"א (סימן יז) ויעש להם בתים בתי כהונה ולויה מיוכבד משה ואהרן, בתי מלכות ממרים, הרי שלא קרא למשה מלך. ואפשר לדחות שזה מפני שלא היה מלכותו לדורות, והא דקרא לשאול מלך אף על פי שלא נמשך מלכותו לדורות, יש לומר דמתחלה ניתן לו ולדורות המלוכה, אלא אחר החטא נקרע ממנו המלוכה, ויהושע גם כן לא היה נקרא מלך אלא שופט כדאיתא בבראשית רבה פרשה צ"ז (סימן ה) ובפסיקתא פ"ג ובבמדבר רבה פרשה י"ד (סימן ד) בשופטים שהיה שופט למטה אפרים הושע בן נון ואח"כ גדעון בן יואש שהוא משבט מנשה:
מגלה עמוקות
ואלה שמות בני ישראל. סבא נשמותיהם באו למצרים ושמותיהם ממש שהוא סוד (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים שכתב האר"י ז"ל שראשי שמותם בגימטרי' תזכ"ר הם ירדו עמהם כמ"ש (שמות יג) וחמשים עלו בני ישראל ממש הם חמשים אותיות שלהם שעלו ג"כ עמהם. גם בשעת חורבן הבית (קהלת יב) ביום שיזועו שומרי הבית והתעותו אנשי החיל שהם בני ישראל ממש שניתנו באותו היום י' מרגליתין לשרו של אדם לנקום נקמת יוסף ונרמז בקינות (איכה ב) השליך משמים ארץ תפארת ישראל (שם א) גת דרך ה' באותו פרק הן הן ראשי גייסות שלהם שהם בגימ' תרכ"ז כמנין ג"ת דר"ך מנין אד"ם שלם במלואו גימטרי' תרכ"ז וב' כוללים. ובשעת קידוש לבנה אנו אומרים פוע"ל אמ"ת גרסינן ולא פועלי אמת כי על הקב"ה קאי ונרמזין ג"כ שהם עתידין להתחדש כמותה וי"ב ראשי חדשים כנגד י"ב שבטים ומשה שהיה כלל כל י"ב שערים עליונים אתמר עליה (במדבר יב) בכ"ל בית"י נאמ"ן הו"א בגימ' הכי הוי ז"ש (דברים לג) ויהי בישורון מלך על משה קאמר שהוא מאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ראש"י ע"ם בגי' תרכ"ז עם ו' אותיות כי (שמות כח) ששה משמותם על אבן אחת וששה משמותם על אבן השנית והיה לזכרון שהוא לשון הזכר צאתך לכן פסוק זה מתחיל בו' ומסיים בו' שהוא ששה מול ששה ראש"י ע"ם בגי' ג' פעמים או"ר שהם שלשה אורות עליונות תרכ"א כלל ישראל יניקתם שלשה אורות ראשי עם כשתאסף יחד אזי תמצא שבטי ישראל כי כלל ישראל בגימ' ג"כ ראשי עם פתח בו' ומסיים בו' כאן נרמז סוד ואו שהנה יש בשנה י"ב חדשים ו' בקיץ נגד ששה משמותם על אבן אחת ו' בחורף נגד ששה משמותם על אבן השנית א' שיש באמצע הוא סוד ויוסף היה במצרים כי חודש עיבורו קבל יוסף. ז"ש אלה תולדות יעקב יוסף רזא דו' ומשך דו' אמת ושלום כחדא אזלי ז"ש (בראשית לז) ויבא יוסף א"ת ד"בתם ר"עה ר"ת אדר כי יוסף רזא דמטטרוןוהוא נע"ר חנוך נער (תהלים ל) ע"רב י"לין ב"כי ו"לבוקר ר"נה ר"ת עיבו"ר שהוא חודש עיבור. ובגימ' מטטרון שר הפנים כאן נרמז סוד שובבי"ם ת"ת (שם קלט) אם אס"ק שמים שם אתה ביגמ' אל"ף ק"ס כמנין י'נ'ק תינוק ינ"ק משדי אמו לכן מסוכן חדש עיבור את דבתם רעה בסוד (ירמיה ג) שובו בנים שובבים על אותן ניצוצון דאזדרקו שזה גורם אשה רעה חיה רעה אכלתהו. ויוסף היה מאסף לכל ישראל והוא מלקט כל הכסף אשר היה במצרים:
רש"י
(עשה לך. שֶׁיִּהְיוּ תוֹקְעִין לְפָנֶיךָ כְּמֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ":