וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃
אברבנאל
ואמנם הסבה השלישית היא מפאת הנסים והנפלאות שנעשו בנתינת התורה. כי הנה דתי האומות לא נתנו להם מתוך פלאות ודברים זרים מבהילים כמו התורה האלהית שנעשו בנתינתה כמה מהנסים והנפלאות אם במצרים על יציאתם שמהם קנו בני ישראל אמונה אמיתיית ממציאות האל והשגחתו וחוזק יכולתו ואם על הים שבעבורם נאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו. ואחר כך במרה ובאלימה במים ובמן ובשלו ובמלחמת עמלק שכלם היו הכונות להשלימם בנסים ההם לקבול התורה ואם בפלאות המעמד הנבחר חושך ענן וערפל ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל והקולות הנוראים וקול שופר הולך וחזק מאד ועל הכל קול ה' בכח מדבר מתוך האש כי הנפלאות ההמה הדריכים באמונות אמתיות ולקבול התורה האלהית ומה נאוו דברי הרב המורה בפ' ל"ט ח"ב שכתב ולזה לפי דעתנו לא היתה תורה ולא תהיה בלתי תורת משה רבינו ע"ה ע"כ. רצה בזה שאין ראוי שתקרא בשם תורה כי אם תורת משה האלהית אבל נימוסי וסדורי הנהגות שאר האומות יקראו בשם דת אבל לא בשם תורה לפי ששם תורה מיוחד לאמונות כי היא תורה מה שראוי שיאמין האדם בשלמותו ושם דת ייוחד להנהגת המעשים הגשמיים ונאמר על התורה (דברי' ל"ג ח') אש דת למו לפי שיש בה שני חלקים הא' מדעי באמונות אמתיות ודמה אותו באש מפני דקותו ונטייתו לצד מעלה והשני הוא במעשים אשר כינה בשם דת ובזה תבדל התורה האלהית משאר הדתות שהן אנושיות אבל התורה היא אש דת רוצה לומר דת אשיית לא אנושיית. הנה התבאר מזה כולו שמפאת המקבלים שהיה עם ישראל ומפאת האמצעי והשליח שהיה משה אדונינו. ומפאת הנסים והנפלאות שנעשו במצרים ועל הים ובמדבר היה ראוי שתנתן התורה בזמן ההוא סמוך ליציאת מצרים והותרה בזה שאלה הא':
מגלה עמוקות
ובזוהר פ' ויקהל כד פתחו ישראל (תהלים קה) הודו לי"י קראו בשמו שמשא בנעימותא פתח וגו' ז"ש (שם עב) יראוך עם שמש שגם השמש בנעימותא מזמרת הודו לי"י קראו בשמו כי באותו פסוק מבוארין י' ספירות הודו לי"י כתרא עלאה קראו בשמו חכמה הודיעו בעמים עלילותיו בינה שירו לו חסד זמרו שמו שיחו בכל נפלאותיו ת"ת התהללובשם קדשו ישמח לב מבקשי י"י נצח הוד דרשו י"י ועזו יסוד מלכות. זכינו לדין שג' עולמות אלו מקושרין זה בזה ועתה שבא קרח ורצה לבטל הנהגת העולם שרצה להיות כהן והוא רצה לעשות מן עולם הגלגלים ששם שמש ירח ורצה לכנוס בגבול שאינו שלו ליכנס בעולם המלאכים לכן הלכה שמש וירח שהם כלל הגלגלים אל עולם המלאכים שהוא זבול מקום ששם מיכאל עומד ומקריב הקרבנות בכל יום אשי ישראל ותפלתם כשם שהוא רוצה לבטל הנהגה שלמטה כן תבטל עולם שלמעלה ז"ש בקר ויודע כי לא רצה השמש להאיר על הארץ שהלכו למעלה בעולם המלאכים למקום שמיכאל כהן גדול עומד למעלה שגם קרח שהוא במדריגת גלגלים רוצה לילך למעלה למדריגת כהן שהוא אהרן ז"ש משה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על י"י ממש כי המדריגות הם ד' נפש רוח נשמה נשמה לנשמה סוד אי"ק אם אין ק אין י' ואם אין י' אין א' וכן הדין מן מאה שערים של ישראל נותן י' מעשר ללוי שהוא במדריגת רוח ורוח נותן א' לנשמה שהלוי נותן מעשר מן המעשר לכהן והוא רוצה לבטל הנהגה זו לכן נועדים על י"י ממש לכן מביא בזה המדרש ד' פסוקים על רשעים כי הם רוצים לפגום בד' אותיות השם שהם נגד ד' עולמות אבי"ע וז"ש הנועדים על י"י ממש ולפי שד' אותיות השם הם ארבע יסודות לכן נלקה קרח בד' יסודות דהיינו הארץ פצתה פיה ובלעו יסוד העפר וירדו חיים שאולה פי תהום בלעו ונבקעו תהומות התחתונו' יסוד המים ונשרף באש של גיהנם יסוד האש שני מיני גיהנם הם (שם סו) באנו באש ובמים כי יש גיהנם של שלג ואח"כ (ישעיה יט) רוח עועים שנהרגו במניפה עיפוש הרוח ולפי שקרח רצה לשנות סדר הבריאה שנבראו י"ב שעות ביום י"ב שעות בלילה לכן נתן לו הקב"ה כ"ד מתנות (קהלת ז) ז"ה לעומת ז"ה י"ב במקדש י"ב בגבולין ז"ש כשם שנתן הקב"ה גבולות דהיינו יום הוא מדת חסד (תהלים מב) יומם יצוה י"י חסדו חסד אל כל היום ובלילה מד"הד כן הבדיל הקב"ה בין ישראל לעמים כי ישראל מסטרא דטוב (משלי יא) בטו"ב צדיקים תעלוץ קרי"ה ורשעים רע (תהלים עג) אך טוב לישראל (ישעיה ב) אמרו צדיק כי טוב אוי לרשע רע שאוחז ברע כן הבדיל הקב"ה בטוב עצמו בין חסד לדין שלוים הם דין כהנים חסד ולפי שקרח רצה לשנות מעשה בראשית שביום א' נבר' א"ני שהוא כהן (דברים לג) תומך ואוריך לאיש חסידך וביום שני נברא דין לא כתיב כי טוב כי נברא בו דין של גיהנם לוים מסיטרא דדינא ורצה הוא לשנות הבריאה לכן אסתכל משה במעשה בראשית לכן משה שהיה יום שלישי מכריע בינתים והוריד קרח לנוקבא דגיהנם כך כתוב בזוהר זה שאמר הקב"ה למשה הבדלו מתוך העדה שהם רוצים לבטל ד' הבדלות שאנו עושים כמ"ש לקבל ארבע קליפות ורואים על ארבע אצבעות והם רוצים לבטל הבדלות אלו לכן אמר במדרש ואני הנה לשון שמחה כי שמחה להקב"ה לאחר שעשה דין ברשעים ומתוקנים כל הד' עולמות לכן מיד אחר פר' קרת שהיה העולם במילואו צוה הקב"ה בלשון שמחה ואני ברצון הנה בשמחה כשם שבריאת עולם היתה ברצון וישמח י"י במעשיו גם כן עתה בא ליתן הנהגה זו ולהודיע דיני תרומה גדולה ומעשר מעשר מן המעשר שהן תלת קיטרין בי"ע ונחלקו המתנות לכ"ד לתקן עולם על כ"ד שמזדווג כלה שלמעלה כ"ד רתיכין זה לעומת זה הן שבטי יה י"ב ולקבל זה י"ב נשיאים לאמתם זה היא הבדלה שהבדיל הקב"ה בין ישראל לעמים שהיא ממש הבדלה שבין קודש לחול ז"ש קרח כי כל העדה כלם קדושים כי מצינו במדרש חביבין הם ישראל שהקב"ה מכנם בכהנים שנאמר (ישעיה סא) ואתם כהני י"י וחביבין הם הכהנים שהקב"ה מכנם במלאכים שנאמר (מלאכי ב) כי מלאך י"י צבאות הוא ועז"א רב לכם אם השררה והכהונה שלכם הלא כל העדה כלם קדושים וראוים להיות כהני י"י כמ"ש ואתם כהני י"י א"כ מדוע תתנשאו ומשה ביאר ג' קיטרין שהבדיל הקב"ה שבט לוי מן ישראל כי לוי מעשר של יעקב שלקח מיכאל את לוי למעלה והקדישו לשמים כמ"ש יעקב (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו ל"ך ו"ישא י"עקב את רגליו ר"ת לו"י וילך ארצה בני קדם ולא קאמר מאן אבל על סמאל קאמר שהלך אז לדרכו אל עזא ועזאל כשזה קם זה נופל מאחר שיעקב ישא רגליו כי מיכאל שר שלו קם לכן ע"שר א"עשרנו ל"ך ר"ת בגימטריא מיכא"ל ק"א לכן תרומה בטלה בק"א כי זה חלקו של מיכאל ומשיריין דיליה אינו דומה לומד פרקו מאה למאה וא' וכשזה קם זה נופל ר"ל שהלך למקום נפל וגלוי ענים שהוא עז"ה וע"זאל שניהם בגי' מקו"ם דעלייהו אמר יעקב (שם כח) מה נורא המקום הזה אין זה כי אם סטרא דדינא בית אלהים ז"ש המעט מכם מע"ט בגי' זה"ו מיכא"ל גם בגי' סט"ן גם את זה לעומת זה ואלו זכה קרח ורצה להסכים עם תנופה שצוה הקב"ה לאהרן שהוא איש חסד להניף כ"ב אלף לוים ביום אחד היו הצינורות שהם כ"ב כמו שראה יעקב ויקח מאבני המקום הם (זכריה ט) אבני נזר מתנוססות מראשותיו קרי ביה מראש א' עד תי"ו (בראשית כח) וישכב במקו' ההוא קרי ביה ויש כ"ב במקום ההוא אז היו כל הצינורות מתמלאין לחסד אל ובית אלקים הי' נקרא בית אל (שם) ואולם לוז שם העיר לראשונה והיה אז קרח קרח טהור הוא בסוד (ויקרא יג) ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא אהרן היה קדוש והוא היה טהור שהן ב' סטרין קדוש בימין טהור משמאל לכן צוה להעביר תער על ראש היה הוא אז במדריגת גבריאל שהוא מסטרא דשמאל במרכבה לעילא ואהרן הוא במדריגת מיכאל ולפי שלוי הוא מעשר של יעקב לכן נתן לו הקב"ה מעשר מן ישראל ז"ש (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר הוא מעשר שנתן ללוי ואח"כ לוי נותן מעשר לכהן ז"ש (שם) אעשרנו פעם שנית כי גם אותו מעשר שאתן עוד אעשרנו ל"ך נוטריקון ל"וים כ"הנים וז"ש משה בקרויודע י"י את אשר לו לפי שבבוקר ממונה מיכאל (תהלים צ) שבענו בבקר חסדך ואת הקדוש ואהרן הוא הקדוש במדריגת מיכאל וגבריאל בשלהוביתא דילי' איתוקד קרח וכל עדתו לפי שפגם ביה כי הוא ממונה על שמירת הלוים לעילא ז"ש ואני נתתי לך את משמרת תרומתי הן הן ג' משמורת של כהנים לקבל ג' תרומת כל תרומ"ה הוא סוד ש"ר העו"לם כלול מי' פעמים אדני שהוא היכ"ל לכן (תמיד פ"א) בג' מקומות שומרין הכהנים במקדש לקבל ג' עולמות בי"ע וסימן ג' מקומות אלו אמ"ן א"בטינס מ"וקד נ"יצוץ לקבל ג' עולמות אלו כי ג' עולמות אלו הם סוד כה"ן לו"י ישרא"ל בני' אכתריא"ל כשזוכין ישראל אזי כל הג' עולמוה כלולים חד ז"ש הקב"ה לאהרן ואני נתתי לך את משמרת כל הג' תרומות שהם ג' תפלות כל תרומ' נרמזת על שר הפנים שקושר כתרים לרבו ולכן נאמרה פרשת אליעז' עבד אברהם ג' פעמים בתורה לקבל ג' פעמים השמירה ע"ש רזא עלאה ז"ש לכל ק"דשי ב"ני י"שראל ר"ת יב"ק שהוא סוד י"חוד ב"רכה ק"דושה גם יש בו סוד ג' שמהן אדנ"י הוי"ה אהי"ה וכמו שנחלקו הכהנים על ג' מקומות כן נחלקו הלוים על כ"א מקומות סוד אהי"ה ועבד הלוי הוא רזא דאמא עלאה והשמירה על כ"ד וכן מתנות על כ"ד וכן כ"ד משמורת של כהנים וכ"ד של לוים וכ"ד של ישראל (תענית כה) י"ב משמורות אנשי מעמד ביריחו וי"ב בירושלים (קהלת ז) גם את זה לעומת זה הגיע זמן המשמר חצי המשמר עלה לירושלים וחצי משמר היה ביריחו והיו מספיקין להם מים ומזון לאחיהן ונתנו ליונדב בן רכב חלק בראש וכו' טעם זו החלוקה ג"כ נגד מרכבה עליונה זה לעומת זה:
בנין יהושע
אהרן דין אמת לאמיתו. בילקוט פרשת חקת הגירסא ויבכו את אהרן כב״י. למשה לא בכו אלא אנשים מפני שהוציא הדין לאמתו ומשה היה מוכיחן בדברים ואהרן לא אמר מימיו לאיש סרחת וכו׳ נמצא לפ״ז הוציא הדין לאמתו קאי אמשה. ותיבת מניין הכא ט״ס וצ״ל אבל אהרן לא אמר וכו׳ והטעם שתפס משה הדין עיקר ואהרן השלום דאיתא בתנחומא הובא בילקוט (תהלים פ״ה) חסד ואמת נפגשו וגו׳ חסד זה אהרן שנאמר וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך (דברים ל״ג:ח׳) ואמת זה משה שנאמר בכל ביתי נאמן הוא (במדבר י״ב:ז׳) צדק זה משה שנאמר צדקת ה׳ עשה וגו׳ ושלום זה אהרן שנאמר בשלום ובמישור וגו׳ נמצא היה אהרן מדת שלום ומשה מדת אמת ואיתא במ״ר בראשית פ״ח על פסוק נעשה אדם חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. חסד אמר יברא שהוא גומל חסדים. ואמת אמר אל יברא שכולו שקרים צדק אמר יברא שהוא עושה צדקות שלום אמר אל יברא דכוליה קטטה מה עשה הקב״ה נטל אמת והשליכו לארץ הה״ד ותשלך אמת ארצה (דניאל ח׳:י״ב) אמרו מה׳״ש לפני הקב״ה רבון העולם מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייס (פי׳ המ״כ אנטיכסייס) חותם שחותמו של הקב״ה אמת) תעלה אמת מן הארץ הה׳ד המת מארץ תצמח (תהלים פ״ה) ע״כ המדרש. וכתב הידי משה וא״ת למה לא השליך שלום לארץ ותירץ ג׳ תירוצים וחד מהם דכיון שהשליך אמת יהיה מותר לשנות מפני דרכי שלום ונוסף כח לשלום ובזה יפה כחה ולא קיטרגה ודו״ק עכ״ל נמצא לפ״ז אהרן שהיה מדת שלום וניתן כח לשלום לשנות מפני המחלוקת לכן היה רודף שלום והיה משנה בזה כמה דברים בין אדם לחבירו שהותר מדתו לכך לאפוקי משה שהיה מדת אמת ואין לשנות בו ע״כ אתו במדתו כנ״ל וה׳ יורנו נפלאות מתורתו: