פרשנות מצטטת על דברים לג:כו

דגל מחנה ראובן. היה בדרום, והיה בעל תשובה והתשובה היא חסד גדול מהבורא יתברך על נבראיו, והוא פתח תחלה בהצלה ורחמים שנאמר (בראשית ל״ז:כ״א) וישמע ראובן ויצילהו, ועמו מטה שמעון שנולד אחריו, ומטה גד שהוא בכור שפחת לאה, וכתיב בהם ושניים יסעו, כי כן הבינה שניה לחכמה ושלשתן נקראין מחנה ראובן, והיו דוגמת מחנה מיכאל כוכביאל פדיאל מימין השכינה ושלשתן נקראין מחנה מיכאל, הוא שרמזו משה רבינו כשפתח בשירת הים (שמות ט״ו:י״א) מ"י כמוכה, וסיים בתורה (דברים ל״ג:כ״ו) אין כא"ל ישרון, הרי מיכאל, וידעת כי הוא מלאך החסד והרחמים. ואחרי זאת כתיב ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות, וידעת כי מחנה הלוים שנים ועשרים אלף היו, שנאמר (במדבר ג׳:ל״ט) כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף, דוגמת המלאכים שירדו בסיני שהם שנים ועשרים אלף שנאמר (תהילים ס״ח:י״ח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, ושנים ועשרים אלף הללו היו קרובים לשכינה.

הנה בג' לשונות שבפסוק והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי כתוב בסודי רזי נעלם קוף ואומר אני שזה הסוד שכתוב בשם. על מה שאמרו כל מעשיך יהיו לשם שמים לפי שק' פעמים שמים כתוב בתורה וקפ' שם בספר תהלים לכן לא אמרינן לשם ד' ולא אמר לשם אלהים רק לשם שמים. וזה כוונת הפסוק (תהלים ח) ד' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אל תקרי מה אלא מאה אשר תנה הודך על השמים ע"ל דייקא שגם שמים הם סוד ק'. ולדעתי רזא עלאה הוא לכן סמכו בתפלה ד' שמך לעולה וחזר ואמר ד' בשמים הכין כסאו סמכו בתפלה בתחלה שמים ואח"כ ד' שמך שהוא על ק' פעמים שם שבספר תהלים כי משה ודוד עומדים זה לקבל זה משה הוא מיסוד תורה שבכתב ודוד היא מיסוד תורה שבע"פ משה הוצרך לתקן קומה של שמים וז"ש (שמות טז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ואד"הר שנתעמט על ק' אמה הוצרך למתה לתקן ק' פעמים שמים בתורה אבל דוד הוצרך לתקן שם כמ"ש (ד"ה א יד) ויצא שם לדוד לכן הוצרך להזכיר ק"פ שם בספר תהלים נמצא כמו שמשה בה' חומשי תורה הוצרך לומר (דברים לב) האזינו השמים ואדברה שהוצרך לתקן שמים (שם י) ועתה ישראל מה וגו' אל תקרי מה אלא מאה לכן הוצרך להקם מאה אדני המשכן ויש עוד ה' אדני נחשת בחצר המשכן שכן יש בתורה (דברים לג) שחקים חד וד"פ רקיע בפ' בראשית הרי ה' לקבל ה' אדני נחושת וק' פעמים שמים לקבל ק' אדנים והוא סוד (שם ד) על"ה אלי ההרה עלה דייקא שהוא בגי' ק"ה ה"פ אהי"ה שכן משה אתמר גבי' לכה בה' יתירה שהראה לו הקב"ה שם המפורש שהוא שם של אהי"ה הוא ק"ה ולכן אמר ה' לשונות בפ' זו וסיים לבסוף ונתתי לכם מורשה שהוא סוד חותם של תורה בראשי ה' ספרים שם של אהי"ה כלול דא בדא הרי ה"פ אהי"ה בסוד (משלי ח) ואהי"ה אצלו אמון זכינו לדין שמשה ודוד תקנו שם שמים שכן ג"כ ה' ספרים של אהלים נזכרו ק' פעמים שם זה פי' (תהלים ח) מה אדיר שמך בכל הארץ הארץ דייקא כי דוד הוא תיקונו של ארץ כמו שמשה הוא תיקון שמים ז"ש (שם) אשר תנה הודך על השמים משה שהיו לו קרני הוד והוא קבל הלוחו"ת בגימ' תנ"ה שמשה זכה לקרני הוד (במדבר כז) ונתתה מהודך עליו וכן מש"ה במלוי מם שין הי בגימ' הלוחו"ת שהוא ת"נה הודך הוא תיקון השמים שכן זכר ק' פעמים שמים אבל לא מצינו בתורה רק נ"ב פעמים שם ורזא עלאה הוא שכן ג"כ נ"ב פעמים ענן בתורה כי על כל שם ברא הקב"ה ענן מסך מבדיל בין האור ובין החושך והוא סוד (תהלים קג) מלכוהו בכ"ל משלה ובראשית כד) וה' ברך את אברהם בכ"ל והוא נגד יוצר אור וראה הקב"ה, שאור גדול מאיר ויזיק לעולם וברא חושך לכן ברא חושך שהוא ענן מסך מבדיל וזה הסוד (שם א) וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל שהוא בגימ' ב"ן שהוא סוד שם של ב"ן שהוצרך הקב"ה לברוא נ"ב עננים על כל שם ענן בפני עצמו כדי שיהיה הבדל בין האור ובין החושך. ולכן אברהם שהוא היה האור הראשון (תהלים קיב) זרח בחושך אור לישרים שהם אבות העולם שתקנו קומו של אד"הר ולכן תחלת דבורו של הקב"ה לאברהם (בראשית יב) לך לך בזוהר חשבון ל"ך ל"ך חשבון מאה מפתחין שמסר הקב"ה לאברהם לתקן קומו של אד"הר שקלקל (שם כד) באלהי השמים ואלהי הארץ. וז"ש (שם יב) אל הארץ אשר אראך שהיה לו לתקן שם וז"ש (שם ואגדלה שמך והיה ברכה שהם לקבל מאה ברכות. וכן ביצחק שנולד לק' שנה של אברהם אתמר (שם כו) ויזרע יצחק בארץ ההיא מאה שערים בארץ דייקא (תהלים ח) מה אדיר שמך בכל הארץ לתקן מדת ארץ לתקן שם וז"ש (בראשית כו) ויברכהו ד' לקבל מאה ברכות. וכן גבי יעקב אתמר ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה לא אמר למצרים אבל רמיז על שם של מ"ה (תהלים מו) לכו חזו מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ בארץ דייקא וז"ש ולמען ספר שמי בכל הארץ וע"ז רמיז בכאן וארא אל אברהם וגו' באל שדי שהיא אספקלריא שאינה מאירה שגילה הקב"ה לאבות העולם שיתקנו שמות שהם בארץ.אבל ושמי ה' שהוא סוד שמים אספקלריא המאירה לא מדעתי להם כי כבר אמר (בראשית יג) קום התהלך בארץ וגו' בארץ דייקא אבל גבי משה אתמר (שמות כ) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם שמים דייקא שאז (תהלים קמה) הודו על ארץ ושמים מתחילה (חבקוק ג) כסה שמים הודו ולא היתה תהלתו רק מלאה הארץ לכן אמור לבני ישראל אין לכן אלא שבועה והטעם שכן גם כן מלת לכן נרמזו בו גם כן י' דרגין עילאין כל אחד כלולה מעשר הרי מאה ולכן בג' לשונות אלו נעלם ק' כי נתמעט קומתו של אדה"ר בתלת דרגין דיליה שהם ג' עולמות עד שקבלו ישראל את התורה ולקחתי אתכם לי לעם שקבל התורה שהיא היא לקח טוב אז נתקנה קומה של אדם (תהלים סח) שבית שבי לקחת מתנות באדם לקחת דייקא כשקבל לחת האבן אז זכה לק' הפוך מלת לקחת תמצא תמן ק' לחת שכן בא"ת ב"ש כסא הוא לחת לכן חסר כתיב ואז זכה לי"ב צרופים שכן לחת י"ב צרופים ומ"ש אמור לבני ישראל אני ה' שזכה לי"ב צירופי ההוי"ה בסוד ז"ה שמי למה ז"ה שלחתני לי"ב צירופים הוא סוד שבית שבי י"ב פעמים הוי"ה בגימט' שב"י:

ומלת וירד ד'. בעבור שכל מעשה התחתונים תלוים הם בכח הגבוהים, ומהשמים יתכנו כל העלילות על כן נקרא השם "רוכב שמים" (דבר' לג כו) "היושבי בשמים" (תהלים, קכג, א), וכדרך לשון בני אדם אמר הכתוב וירד: