פרשנות מצטטת על דברים לג:כח

שמעו. וממי יהודה, כמו זרע וכמו עין יעקב (דברים ל"ג כ"ח):

את השמים ואת הארץ. הפשט הברור הוא מש״כ הרמב״ן בפסוק ח׳ שאינו מדבר בזה המקרא ברקיע שנקראו ביום השני שמים. וביבשה שנקרא ביום השלישי ארץ מוכח מזה דרקיע אינו בעצם וביחוד שמים וכן היבשה אינו ביחוד ארץ אלא הקב״ה קרא לרקיע שמים וליבשה ארץ. משא״כ בזה הפסוק משמע דבעצם וראשונה מורה ענינם ששמם שמים וארץ בלא קריאת שם. כמו שם יבשה אינו בקריאת שם. אלא מובן מאליו דעפר ואדמה יבשה נקרא יבשה ע״ש תכונתם. [וכן יבואר להלן בשם אדם]. אלא נראה דשמים וארץ היינו בכלל משפיע ומקבל השפעה. והפי׳ בתחלת הבריאה עלה על רצונו ית׳ להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע. דגם החמה וז׳ כוכבי לכת המשפיעים לנו. מ״מ המה מקבלים השפעה מגבוה עליהם. ועל הגבוה עליהם אנו אומרים בנוסח התפלה מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה. וידוע שאין הליכות חמה ולבנה בזה האופן. אלא הכוונה מניעי חמה ולבנה. ונקראים ע״ש פעולתם וכפי׳ הרמב״ם ז״ל במס׳ ע״ז. צורת חמה מזל חמה. והנה כל המשפיעים מכונים בשם שמים. משום אותיות שם ים. משמעות שם מונח בכח דבר ההשפעה. וים הוא מספר זוגי לרבים כמו ידים ורגלים. וארץ מורה על המושפע שהוא בטבע רץ לקבל ההשפעה (ועי׳ מש״כ בס׳ דברים בפ׳ האזינו השמים. ובפ׳ ברכה בפסוק אף שמיו יערפו טל). ולא ביאר הכתוב מאומה במשפיעים העליונים באשר אינם מושגים כי אם לגדולי הדעת. ומי שדעתו יפה ימצא ברמז הכל כאשר לכל. והארץ מתחיל מן המים העליונים אשר אח״כ עשה אלהים רקיע בתוכם. ונשתנה כח המים שעל הרקיע וצורתם ממים התחתונים כאשר יבואר:

הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁלְּכָךְ פָּתַח מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק יַעֲקֹב, לְפִי שֶׁכָּל בִּרְכוֹתָיו הָיוּ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב״ (לג כח), לִמֶּדְךָ שֶׁכָּל בִּרְכוֹתָיו הָיוּ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב. וּבְוַדַּאי הוֹסִיף בְּכָל בְּרָכָה אֵיזוֹ דָּבָר, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״, שֶׁנּוֹסַף עַל בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּחְתְּמוּ בִּ״וְזֹאת״, בֵּרְכָם גַּם הוּא בְּתוֹסֶפֶת בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה, מִצַּד הֱיוֹתוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים נִגְלוּ אֵלָיו תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה בְּיוֹתֵר, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן וְעַד בִּכְלָל.

יערף. לְשׁוֹן יַטִּיף, וְכֵן (תהילים ס"ה) "יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן", (דברים ל"ג) "יַעַרְפוּ טָל":

יערף – כמו אף שמיו יערפו טל (דברים ל״ג:כ״ח) ושחקים ירעפו טל (משלי ג׳:כ׳) שהיא מרבה הפירות: