וַיִּתֵּ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּֽלְרַחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּרִיסִֽים׃
ביאור יש"ר
מן הוא, כאשר ראו דבר נכבד בר וטהור יורד מן השמים, לא עלה על לב אחד מהם שירד לאכלה ושהוא לחם לאדם, ותמהו על רדתו באמרם מן הוא! דבר יקר ונכבד הוא! ושם מן על גדולה ושררה וכבוד, כמו אשר מנה שר הסריסים על דניאל (דניאל א' ט'), וכן ומהם ממנים על הכלים (ד"ה א' ט'), וכן שם מן מענין זה הוא, כי אין בידינו משקלי השמות על נכון, ומצאנו ואחריתו יהיה מנון (משלי כ"ט כ"א) שפירשו רש"י ז"ל לשון גדולה ושררה, וכן פירש לפני שמש ינון שמו (תהלים ע"ב י"ז):