פרשנות מצטטת על דניאל ג:ו

טוב שם משמן טוב. במה טובתו – שמן טוב ירד, שם טוב עולה ^אר"ל בשמן טוב מצינו לשון ירידה, כשמן הטוב יורד על הזקן, ובשם טוב כתיב ואגדלה שמך, דהיינו עולה למעלה. , שמן טוב לשעתו ושם טוב לעולם ^בכדכתיב יהי שמו לעולם, ומפרש דתיבת טוב נמשך גם לתיבת שם, וכמו שכתוב טוב שם טוב משמן טוב. , שמן טוב כלה ושם טוב אינו כלה ^גכדכתיב (ישעיה נ"ד) שם עולם אתן לו אשר לא יכרת. , שמן טוב נקנה בדמים ושם טוב בחנם ^דכי אע"פ מי שאיני עשיר ואינו יכול לקנות שם טוב בהרבה צדקה אעפ"כ אפשר לו לקנות זה במדות טובות בכלל ובאהבת הבריות ובגמילות חסד בגופו וכדומה. , שמן טוב נוהג בחיים ושם טוב נוהג בחיים ובמתים, שמן טוב בעשירים ושם טוב בעשירים ובעניים, שמן טוב מהלך מחדר לחדר ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו ^הוכדכתיב בדוד ויצא שם דוד בכל הארצות. , שמן טוב כשנופל על המת הוא מבאיש ושם טוב נופל על המתים לאינו מבאיש, שמן טוב כשנופל על המים הוא נדוח ^וכלומר הוא מתפצל לחלקים שונים קטנים למקומות מפוזרים, וא"כ הוא נדוח ממקומו שהיה בחלק שלם על מקום אחד. ושם טוב נופל על המים ואינו נדוח, שנאמר ויאמר ה' לדג ויקיא את יונה (ג׳), שמן טוב כשנופל על האור הוא נשרף ושם טוב נופל על האור ואינו נשרף, דכתיב (דניאל ג׳:ו׳) באדין נפקין וגו׳ ^זחנניה מישאל ועזריה מן גו אתון נורא יקדת. .
(מ"ר)

רמה. הִשְׁלִיךְ, וְכֵן "וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא" (דניאל ג'). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר רָמָה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר יָרָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹלִין לָרוּם וְיוֹרְדִין לַתְּהוֹם, כְּמוֹ "מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ" (איוב ל"ח), מִלְמַעְלָה לְמַטָּה:

ונשרפה לשרפה וגו׳. כל המקרא אין בו ענין שראוי להודיע לענין הספור ומה לי אם היו להם אבנים לבנין או בנו בעץ או עשו שריפת לבנים וכבר לפני המבול כתיב ויהי בנה עיר. ונראה בכאן מרומז קבלת חז״ל דהפילו לא״א לכבשן האש. ומגוף המקרא אשר הוצאתיך מאור כשדים אין הכרח. דלפי הפשט הוא מקום נקרא הכי וכמו דכתיב בארץ מולדתו באור כשדים ויצאו אתם מאור כשדים וגו׳ אלא כאן מרומז הענין דהא ודאי דלפי הקבלה שהפילו את א״א לכבשן האש. לא עשו כבשן האש בשביל זה אלא היה אתון נורא יקידתא לצורך הבריות. והודיע זה הכתוב שהיה כבשן לצורך העיר והמגדל. ומזה נבין כמה גדול ועמוק היה הכבשן ומזה הכבשן ניצול א״א. והא שלא פירש המקרא זה הנס באר היטב יבואר להלן י״ב י״ז: